חטופים
עודכן לאחרונה1: 9.3.25
ב-7.10.23 חמאס וארגונים פלסטינים חמושים אחרים תפסו 251 בני ערובה וחטפו אותם לרצועת עזה,2 היכן ששני אזרחים ישראלים ושתי גופות של חיילי צה”ל הוחזקו עוד מ-2014 ו-2015.3 בני הערובה (להלן: החטופים) כללו אזרחים ישראלים, חיילים ישראלים, עובדים זרים שהגיעו לישראל וזרים אחרים.4 למעלה ממחצית מהחטופים החזיקו בדרכונים זרים מ-25 מדינות.5 חלק מהחטופים נחטפו בחיים, מהם חלק נפצעו לפני או במהלך החטיפה, וחלק נחטפו לאחר מותם, כגופות.6 על פי הנרטיב הרשמי של חמאס לקיחת חיילים ישראלים כשבויים הייתה מרכזית לתוכניות ב-7.10.7 ביום ההתקפה, מי שהיה אז סגן ראש הלשכה מדינית של חמאס הציע דבר דומה כשאמר באל ג’זירה ש”מה שיש בידינו ישחרר את כל האסירים שלנו”.8 עדויות ויזואליות מאותו היום מאששות אמירות אלו ואף ממחישות שחטיפת הישראלים הייתה חלק מתוכנית מתואמת היטב ושמספר ארגונים פלסטינים לקחו בה חלק. בהקשר זה, אפוא, חטיפת בני ערובה – כליאתם של אזרחים תוך כדי הפרת הדין הבינלאומי – מהווה פשע מלחמה ופשע נגד האנושות.9 בהתאם לכך, חטיפת אזרחים הייתה אחד הסעיפים שבגללם בית הדין הבינלאומי קידם הוצאת צווי מעצר נגד שלושה ממנהיגי חמאס.10
בעשורים האחרונים, ישראל ביצעה מספר עסקאות לשחרור שבויים בהן שחררה פלסטינים ולבנונים עבור אזרחיה. במשך השנים, ישראל שחררה מספר רב יותר של אסירים מאשר הצד איתו ביצעה את העסקה. היחס גדל לאורך הזמן והגיע לשיא של 1,027 אסירים ששוחררו ב-2011 כדי לשחרר חייל צה”ל אחד, גלעד שליט.11 יחיא סינוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה באוקטובר 2023 וההוגה של מתקפת השביעי באוקטובר, היה אחד האסירים הפלסטינים ששוחררו בעסקה ההיא.12
בשל ההפתעה המוחלטת שחוותה ישראל ב-7.10, איסוף השרידים האנושיים והעדויות הפורנזיות מהמקומות השונים שהותקפו, כולל בפסטיבל הנובה, הכבישים בעוטף, הקיבוצים והיישובים אחרים והבסיסים הצבאיים, לקח זמן רב.13 העדויות נבדקו במרכז מיוחד שנועד לאמת את זהות הקורבנות שמתו ואת אלו שנחטפו. בתקופה זו – ימים עד שבועות – משפחות רבות נותרו בחוסר ודאות ביחס לגורל יקיריהן.14
כבר מהימים והשבועות הראשונים אחרי ה-7.10, ארגונים אזרחיים קיימים הציעו שירותים מסוימים, בעוד שאחרים התפתחו באופן אורגני, למשל כדי לייצג את משפחות החטופים עבור תמיכה וריכוז מאמצים משותף. במיוחד בתחילת המלחמה, ארגוני החברה האזרחית, ביחד עם משפחות החטופים, פעלו ביעילות כדי להגביר את המודעות בנוגע לחטופים בזירה הבינלאומית. כך למשל, הם יצרו חומרים ויזואליים סטנדרטיים להפצה ברחבי העולם, וארגנו אירועים כדי להגביר את המודעות לחטופים בישראל, שכללו הפגנות, מאהלים והנכחת החטופים במרחב הציבורי.15
במקביל, המוסדות האדמיניסטרטיביים והבירוקרטיים של המדינה לא פעלו במשך שבועות, ומשפחות החטופים טענו פעמים רבות שאף גורם רשמי לא דיבר איתן.16 היעדרה של המדינה מהפעילות בשטח התרחשה במקביל לשימוש שעשתה המדינה בנושא החטופים בזירה הבינלאומית. החטופים הופיעו במסרים הרשמיים של המדינה זמן קצר אחרי ה-7.10, ושחרור החטופים הפך במהירות למטרה מוצהרת חשובה של המלחמה בעזה.17 החזרת החטופים נותרה מטרה מוצהרת של המלחמה באמצע ינואר 2025, מה שהוביל להפסקת האש השניה במלחמה.18
עדויות של החטופים ששוחררו בעסקה השניה ממחישות את התנאים הקשים בהם הוחזקו.19 רבים מתנאים אלו היו ידועים לגורמים ישראלים,20 בין השאר על פי חוויות החטופים שחזרו בעסקה הראשונה.21 חלק מהחטופים הוחזקו מתחת לאדמה בזמן שהותם בעזה (כ-500 ימים).22 אחד תיאר שהתקלח רק פעם בכמה חודשים ושהיה יחף רוב הזמן.23 אחר העיד שהוא עבר ניתוח ללא הרדמה.24 שלישי אמר שהרגליים שלו היו אזוקות למשך יותר משנה.25 חלק מהחטופים הועברו באופן תכוף – אחד סיפר שעבר בין מקומות שונים 33 פעמים.26 כמה מהחטופים דיווחו על עינויים פיזיים ופסיכולוגיים.27 רבים סיפרו על היעדר המזון,28 למרות שחלק מהחטופים קיבלו תוספת מזון מעט לפני שחרורם.29 רבים דיווחו על הסכנה שבה היו נתונים בשל התקפות ישראליות.30 עדויות מגורמי חמאס וחטופים ישראלים מעידים שחמאס הגיב ליחס הקשה של ישראל לאסירים פלסטינים בהקשחת התנאים של החטופים הישראלים.31 חמאס גם הגיב לניסיונות חילוץ ישראליים. לאחר החילוץ של ארבעה חטופים מנוסייראת ביוני 2024, חמאס הרע את התנאים של חטופים אחרים באותו אזור בכך שהעביר אותם מבתים למנהרות צפופות בהן גם קיבלו פחות מזון.32
למרות הצהרות ממשלה שטוענות אחרת, מסמך זה טוען ששחרור החטופים (59 מהם נותרו בעזה נכון לזמן הכתיבה33) היה ונותר מטרה בעדיפות נמוכה עבור ממשלת ישראל, שמעדיפה מזה זמן רב להמשיך את המלחמה, גם על חשבון חיי ושחרור החטופים.34 התימוכין לטענה זו הם מגוונים: הכישלון המתמשך לשחרר את החטופים באמצעות לחץ צבאי, חוסר הרצון של מדינת ישראל להגיע להסכם עם חמאס כדי לשחרר את החטופים, התנהגותם והצהרותיהם של גורמי ממשלה ומדינה ישראליים, עדויות מאנשים שהיו מעורבים במשא ומתן וממשפחות החטופים, אופן התייחסותה של הממשלה למשפחות החטופים וניסיונות ממשלתיים לא רשמיים למנוע תסיסה חברתית ופוליטית סביב משפחות החטופים. כל קטגוריה של ראיות מופיעה בחלק נפרד למטה.
כישלון הפעילות הצבאית
פעולותיה הצבאיות של ישראל לא רק נכשלו בשחרור חטופים, אלא גם הרגו מספר משמעותי של חטופים ואזרחים עזתיים רבים. עד לזמן הכתיבה, שוחררו בפעילות צבאית שבעה חטופים בלבד מתוך ה-251 שנחטפו ב-7.10.35 חטוף נוסף נמצא לבדו במנהרה על ידי כוחות צה”ל בסוף אוגוסט 2024.36 הפעולה הצבאית ששחררה שני חטופים בפברואר 2024 גם הרגה 74 עזתים (או כ-100), רובם הגדול אזרחים.37 פעולה צבאית אחרת ביוני 2024 ששחררה ארבעה חטופים הרגה גם 274 עזתים, ביניהם נשים וילדים רבים, ופצעה מאות.38 בלפחות כמה מקרים צה”ל פעל באזורים בהם ידע שהיו חטופים למרות הסכנה לחייהם מאחר ושוביהם הונחו להוציאם להורג במידה וכוחות צה”ל מתקרבים.39
תחקיר שפורסם באוקטובר 2024 ציטט גורמים מצה”ל לפיהם בשבועות הראשונים של המלחמה צה”ל הפציץ בתים של פלסטינים שהיו קשורים לחטיפות מבלי לדעת האם החטופים נמצאו באותם בתים.40 מקור אחד אמר שבשלב מוקדם במלחמה “החטופים פשוט לא השפיעו על מדיניות האש”.41 החטופים ששוחררו בעסקה הראשונה בנובמבר 2023 חזרו על כך שההתקפות הישראליות היו בין הדברים המפחידים ביותר בתקופת השבי שלהם.42 במקרה אחד, חטוף סיפר שצה”ל תקף את הבית בו שהה. הוא הצליח לברוח, אבל צה”ל המשיך לירות עליו בזמן שברח. הוא שרד ארבעה ימים ברחובות עזה עד שנשבה שוב ושוחרר בעסקה ב-2023.43
תחקיר של הניו יורק טיימס במרץ 2025 מצא כי 41 חטופים שהובאו בחיים לעזה נהרגו שם מתחילת המלחמה.44 על פי גורמים ישראלים בספטמבר 2024 המספר עמד על לפחות 26 חטופים.45 בנובמבר 2023, שלושה חטופים נהרגו מגזים (פחמן חד–חמצני) ששוחררו כתוצאה משימוש בפצצות חודרות בונקרים בהן השתמש צה“ל כדי לפגוע במפקד חמאס באזור.46 שלושה חטופים ישראלים נהרגו על ידי כוחות צה”ל בעזה בדצמבר 2023 למרות שנופפו בדגלים לבנים וקראו לעזרה.47 בינואר 2024, חטוף נהרג בזמן מבצע חילוץ שכשל.48 בסוף פברואר 2024 תחקיר ישראלי מצא שלפחות 10 חטופים נהרגו בשל פעולות צה”ל.49 אלו כללו התקפה של צה”ל על בניין בו היה חשד להימצאות חטוף והוצאה להורג של חטוף על ידי שומרו לאחר שצה”ל תקף מטרה סמוכה.50 תחקיר של צה”ל קבע ששישה חטופים הוצאו להורג בפברואר 2024 אך הודה שגם אם לא היו מוצאים להורג הם היו מתים כתוצאה מהתקפות צה”ל באזור.51
בסוף מרץ 2024 פרסם כתב ותיק לענייני מודיעין כי רק 60-70 מהחטופים הישראלים נותרו בחיים.52 הערכות מודיעין אמריקאיות הציעו מספר דומה.53 המספר קטן נכון לסוף מאי.54 באוקטובר 2024, הכתב האמור העביר הערכות שרק 25-30 חטופים נותרו בחיים,55 אבל עיתונאי אחר טען בנובמבר ש-51 חטופים היו בחיים.56
במהלך האביב והקיץ ב-2024 כוחות צה”ל מצאו את גופותיהם של 19 חטופים נוספים במספר פעולות נפרדות.57 על פי החשד, חלק מהחטופים נהרגו באופן ישיר או עקיף מאש צה”ל.58 אלו כללו את ששת החטופים (אורי דנינו, הרש גולדברג פולין, כרמל גת, אלכסנדר לובנוב, אלמוג סרוסי ועדן ירושלמי) שהוצאו להורג על ידי שוביהם זמן קצר לפני הגעת צה”ל בסוף אוגוסט כדי למנוע את שחרורם בפעולה צבאית. שוביהם של החטופים לא נתפסו.59 מקרה זה – בו כל החטופים שמתו היו צעירים ושבו הוצאו להורג ביחד – סימן את הפעם הראשונה בה מספר משמעותי של ישראלים הטילה את האשמה למותם של החטופים באופן ישיר על ממשלת ישראל (ראו גם למטה).60 מעט לאחר מכן, בכירים בצה”ל טענו שצה”ל הזהיר את הממשלה שכל פעולה צבאית קרקעית משמעותית תסכן את חייהם של החטופים.61 בנוסף, היו אינדיקציות שצה”ל נמנע מלהשתמש במידע שעשוי היה להציל את ששת החטופים.62 ממקרה זה ועד תחילת דצמבר, אז נמצאה גופה אחת,63 לא שוחררו חטופים ולא נמצאו גופות. בתחילת ינואר 2025, שתי גופות של חטופים נמצאו ליד גופות שוביהם,64 מה שרמז לכך שכולם נהרגו בהתקפה ישראלית.65 גופה של חייל צה”ל שהוחזקה ברצועה מאז 2014 נמצאה מעט לאחר מכן, מעט לפני הפסקת האש השניה.66
ראיות מכוחות צה”ל שפעלו ברצועת עזה עד תחילת 2025 רומזות לכך שמציאת החטופים לא הייתה חלק מהמשימות היומיומיות של החיילים. עיתונאי ישראלי אשר ביקר במספר יחידות וחדרי מבצעים ביוני 2024 סיפר שהתמונות או השמות של החטופים אינם נוכחים, קיומם אינו מוזכר בתדרוכים לפני פעולות צבאיות, ונוכחותם באזור לא מצוינת בהוראות הפתיחה באש שניתנות לחיילים.67 מפקדים בצה”ל הסכימו שהלחימה מונעת את החזרת החטופים.68 כשהמלחמה המשיכה לסתיו ולחורף של 2024 הופיעו סימנים רבים לירידה במורל של חיילי צה”ל, שבאה לידי ביטוי בירידה משמעותית במספר החיילים שהסכימו להתייצב לשירות מילואים.69 אחת הסיבות המוצהרות לסירוב לשרת היה הכישלון בשחרור חטופים.70 באוקטובר, למשל, 130 חיילים חתמו על מכתב שבו הצהירו שלא ימשיכו לשרת ללא עסקה לשחרור החטופים.71 בתגובה, צה”ל הוריד את אותם החיילים שסירבו לשרת ממצבת כוח האדם שלו.72 בתחילת ינואר 2025, חיילים שהשתתפו במבצע הגדול בצפון הרצועה (ראו חלק זום-אין 3 במסמך זה) הדגישו את מטרת מיטוט חמאס אבל גם אמרו שהחטופים לא היו חלק ממטרות המבצע, שנועד להגביר את הלחץ על חמאס.73 עדויות נוספות למוראל הנמוך בצה”ל ביחס לחידוש הלחימה הופיעו במרץ 2025.74
בעוד הלחץ הצבאי לא הצליח להחזיר את החטופים, במהלך החלק הראשון של הפסקת האש השניה בינואר ופברואר 2025 שוחררו 30 חטופים חיים והוחזרו 8 גופות.75 בתחילת מרץ נתניהו אמר שמתוך 59 החטופים שנותרו בעזה אחרי השלב הראשון של הפסקת האש עד 24 נותרו בחיים ולפחות 35 מתים.76 גורמים אנונימיים טענו שמספר החטופים החיים הוא 21 או 22, ומספר החטופים המתים הוא 37-38.77
חוסר מוכנות להגיע לעסקה
קיימות עדויות רבות לכך שחמאס היה מוכן להגיע לעסקת חטופים מלאה, כלומר לשחרר את כולם בשני הצדדים, ב-8.10.23, הרבה לפני הכניסה הקרקעית של ישראל לרצועת עזה.78 כבר ב-9.10.23 היו אינדיקציות שחמאס היה מוכן לעסקה “הומניטרית” שתשחרר נשים, ילדים וזקנים בשני הצדדים, מבלי למנוע פעולה צבאית ישראלית בהמשך.79 אף אחת מהעסקאות האלו לא כללה הפסקת אש או הפוגה בלחימה. ישראל הייתה יכולה להגיע לעסקה מוקדמת כזו שהייתה אולי מגבילה או מעכבת את התגובה הצבאית שלה, אבל הייתה מביאה לשחרור חטופים רבים יותר. מאמר המערכת של עיתון הארץ ב-11.10.23 וראיון עם אדם שהיה מעורב במו”מ עם חמאס בעבר שפורסם ב-12.10.23 ממחישים שהיה מעט רצון להסכם בצד הישראלי.80 בסוף אוקטובר 2023, חמאס כבר האשים את ישראל באופן גלוי בכך שהיא מסרבת לעסקה מלאה של החלפת חטופים ואסירים, ואף הביע נכונות להגיע לעסקה חלקית.81 בהקשר זה אחת החטופות ששוחררה מסיבות הומניטריות בשלב זה, יוכבד ליפשיץ, אמרה מאוחר יותר שחמאס רצה לשחרר אותה וחטופה אחרת, אבל ישראל סירבה לקבל אותן כי העריכה שהמחיר יהיה גבוה מדי. חמאס אמר שישאיר את שתי החטופות ליד הגבול ושישראל יכולה לקחת אותן אם תרצה. הן בסופו של דבר ניתנו “בחינם”.82 פקידי ממשל אמריקאים בתקופה הרגישו שבעוד שהאמריקאים היו מוכנים לשאת ולתת עם חמאס ודאגו לחטופים, ישראל העדיפה למוטט את חמאס וסמכה על יכולתה להציל את החטופים במבצעים צבאיים נועזים.83
בסוף נובמבר 2023, שני הצדדים הסכימו על הפסקת אש זמנית שהסתיימה בשחרורם של 105 חטופים.84 אלו כללו 80 אזרחים ישראלים ששוחררו לאורך שבעה ימים רצופים, 23 חטופים תאילנדים ואחד מהפיליפינים ששוחררו בעסקה נפרדת בין חמאס וממשלת תאילנד, וחטוף רוסי-ישראלי ששוחרר כמחווה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין.85 בתמורה, ישראל שחררה 240 אסירים פלסטינים שהיו צעירים ברובם: שלושה רבעים מהם לא הורשעו בפשע, ורובם היו במאסר פחות משנה.86 למרות היחס הנמוך בעסקה זו (שלושה פלסטינים עבור ישראלי אחד) ביחס לעסקת שליט האמורה, ישראל סירבה להמשיך ולהאריך את העסקה. כשחמאס הציע להחליף 7 חטופים חיים ו-3 גופות (שחמאס טען שנהרגו בהפצצות ישראליות) במקום עשרה חטופים חיים, ישראל הפסיקה את החילופים וחזרה ללחימה.87
במקום לשאת ולתת על שחרור חטופים נוספים, הממשלה ובמיוחד ראש הממשלה נתניהו העדיפו להמשיך את המבצע הצבאי, למרות הסיכון הברור לחטופים – כפי שהתרחש באופן טרגי במקרים המתוארים בהם חטופים נהרגו אופן ישיר או עקיף מפעילות צה”ל. עדויות רבות שהצטברו לאורך חודשים מראות שנתניהו הכשיל בכוונה עסקאות חטופים, לכאורה מכיוון שהעריך שעסקה כזו תוביל לנפילת הממשלה שלו – הערכה שהייתה מבוססת על הצהרות פומביות של חברים בכירים בקואליציה שלו.88 משפחות החטופים גם האשימו את נתניהו על כך שלא הגיע להסכם ובמקום זאת הגדיל את החיכוכים הפנימיים בישראל, ודיווחו גם על מספר פגישות מתוחות עימו.89 למרות ראיות אלו, התקשורת ובכירים אמריקאים הציגו את חמאס כאחראי הבלעדי בעיכוב העסקה, מה שהקטין את הלחץ הציבורי על נתניהו וכך האט את המשא ומתן.
אחת ההזדמנויות להגיע לעסקה באפריל 2024 נכשלה בשל התנגדות בתוך ממשלת ישראל.90 מסמך שהודלף מאוחר יותר חשף שנתניהו ניסה למנוע עסקה (שלה חמאס הסכים) שתשחרר כמה מהחטופים שנהרגו מאוחר יותר בסוף באוגוסט (הרש גולדברג פולין, כרמל גת, ועדן ירושלמי) בכך ששינה את הדרישות של ישראל בעסקה כזו.91 נקודה מרכזית במסמך האמור הייתה הדרישה הישראלית החדשה להמשיך ולהחזיק בציר פילדלפי (הגבול בין מצרים ועזה) ובמעבר רפיח למצרים.92 התעקשות זו קיבלה את הסכמת הקבינט הישראלי.93 במקביל, נתניהו הצהיר שישראל גם לא תעזוב את פרוזדור נצרים במרכז הרצועה. חמאס, לעומת זאת, הצהיר שנסיגתה של ישראל מנצרים ומפילדלפי היא דרישה בסיסית עבורו בכל הסכם עתידי.94 דיווחים מאוחרים יותר הראו שהפערים בין דרישות שני הצדדים במשא ומתן בתחילת יולי היו קטנים.95 מי שהיה אז שר הביטחון של ישראל, יואב גלנט, הצהיר מאוחר יותר בהקשר זה שישראל לא עשתה את כל מה שיכולה הייתה כדי להחזיר את החטופים, ושישראל יכולה הייתה להחזיר יותר חטופים, מוקדם יותר ובמחיר נמוך יותר.96 למרות זאת, ישראל סירבה להתקדם במשא ומתן ובסוף יולי גם חיסלה את איסמעיל הנייה, בכיר בחמאס שהיה דמות מרכזית בצוות המשא ומתן, חיסול שפגע ביכולת להגיע לאיזשהו הסכם.97
כמה ימים אחרי מציאת ששת החטופים שהוצאו להורג (כפי שתואר לעיל: דנינו, גולדברג פולין, גת, לובנוב, סרוסי וירושלמי) בסוף אוגוסט 2024, נתניהו הכריז שציר פילדלפי הוא הכרחי עבור ביטחון ישראל, לכאורה בשל המנהרות תחתיו שבאמצעותן חמאס יוכל להמשיך להבריח נשק לתוך הרצועה וייתכן שגם להבריח חטופים החוצה. לא רק שתוספת זו הקשתה מאוד על המשא ומתן,98 אלא שכמה ימים לאחר מכן אף נחשף שהמנהרות שנמצאו תחת ציר פילדלפי נחסמו בצד המצרי הרבה לפני המלחמה הנוכחית.99 במקביל, נטען שבכירים במערכת הביטחון הרגיעו את נתניהו שישראל יכולה להרשות לעצמה לסגת מנצרים ומפילדלפי.100
בתחילת ספטמבר, אחד הדוברים של ראש הממשלה הדליף לעיתון הגרמני בילד ציטוטים ממסמך סודי שכביכול הגיע מהמחשב של ראש חמאס בעזה יחיא סינוואר.101 המסמך תיאר את האסטרטגיה של חמאס במשא ומתן סביב הסכם חטופים, ובאופן ספציפי הדגיש את ניסיונו של חמאס לעודד הפגנות למען הסכם חטופים בישראל. לאחר שהדליף את המסמך, הדובר ביקש מהתקשורת הישראלית – שלא הייתה יכולה לפרסם את המסמך בעצמה בשל הצנזורה הצבאית – לסקר את הכתבה בבילד.102 נראה שהמטרה הייתה להשפיע על דעת הקהל ולעצור את ההפגנות שקראו לעסקת שבויים, הפגנות שהתגברו לאחר גילויים של ששת החטופים שהוצאו להורג.103 בירור מעמיק יותר הראה שאין שום הוכחה לכך שהמסמך המתואר אכן שייך לסינוואר.104 בכתבה אחרת שפורסמה בג’ואיש כרוניקל הבריטי צוטט מסמך אחר של חמאס שתיאר את הברחת החטופים דרך ציר פילדלפי למצרים ומשם לאיראן או תימן. לכתבה זו לא היה שום תימוכין והעיתון הסיר אותה בהמשך והפסיק לעבוד עם המחבר.105 למרות בעיות אלו, נתניהו ציטט גם את הכתבה בבילד וגם את הכתבה בג’ואיש כרוניקל בישיבת ממשלה ובמסיבת עיתונאים לתקשורת הזרה מאחר ושתי הכתבות חיזקו מאוד את עמדתו בנושא נגד הסכם חילופי שבויים.106 אשתו של נתניהו ציטטה גם כן את הכתבה בבילד כשנפגשה עם משפחות חטופים.107 הדובר שהדליף את המסמך לבילד נחקר ונעצר מאוחר יותר.108 הנגד שהדליף את המסמך לדובר נחקר אף הוא אך קיבל תמיכה רבה מחברי כנסת בקואליציה.109 על פי הדובר, נתניהו עצמו היה מעורב בהדלפה.110 המקרה עדיין נמצא תחת חקירה נכון לזמן הכתיבה.
נתניהו המשיך לנסות להימנע מלהגיע להסכם בסוף 2024. באוקטובר, הוא הוקלט באמרו שישראל “לא יכולה להסכים” לסיים את המלחמה.111 בנובמבר הוא הציע לעזתים פרס של 5 מיליון דולר על כל חטוף שישוחרר, ובכך הצטרף ליוזמה מוקדמת יותר של מנכ”ל של חברה ישראלית שהציע הצעה דומה.112 נכון לזמן הכתיבה, למיטב ידיעתי אף אחד לא דרש פרס כזה. בתחילת דצמבר, חבר כנסת מהקואליציה הצהיר במפורש שמטרות המלחמה היו לפרק את תשתיות חמאס ושעסקה לשחרור חטופים תפגע במטרות אלו ולכן הוא לא יתמוך בה.113 המשא ומתן הפסיק בנובמבר וחודש בדצמבר,114 אבל קולות רבים מכל הצדדים הסכימו שנתניהו לא היה מוכן לסיים את המלחמה.115 סקר של ישראלים מסוף דצמבר מצא ש-47% מהישראלים האמינו שהסיבה העיקרית לכך שלא הייתה עסקת חטופים הייתה חששו של נתניהו שעסקה כזו תוביל לנפילת הממשלה שלו (43% האשימו את חמאס).116
בתחילת ינואר 2025, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר סיפר שהוא השתמש בכוחו הפוליטי בהצלחה כדי לסכל עסקה מספר פעמים מאז תחילת המלחמה.117 דבריו הובנו כראיה לכך שנתניהו ניסה גם הוא לסכל עסקה כדי למנוע את נפילת הממשלה שלו, אשר הייתה תלויה בתמיכתו של בן גביר.118 יצוין שכבר בזמן עסקת החטופים הראשונה בסוף נובמבר 2023 בן גביר פרסם טוויט שהצהיר כי “עצירת המלחמה = פירוק הממשלה”.119
עסקת החטופים השניה הוסכמה באמצע ינואר 2025. סביר מאוד שהסיבה העיקרית לעסקה הייתה דרישה של נשיא ארה”ב הנכנס דונלד טראמפ להפסקת אש במהלך טקס כניסתו לתפקיד, כפי שאכן התרחש.120 בעסקה, ישראל הסכימה לוותר על חלק ממה שהגדירה בעבר כקווים אדומים, למשל נסיגה ישראלית מציר פילדלפי.121 העסקה כללה שלושה שלבים, שכל אחד היה אמור לקחת 42 יום. שלב א’ של העסקה כלל הפסקת אש זמנית שבמהלכה חמאס היה אמור לשחרר 33 חטופים בתמורה ל-30-50 פלסטינים עבור כל חטוף. במקביל, ישראל התחייבה לאפשר סיוע הומניטרי מוגדל ולסגת בהדרגה מהרצועה. בשלב ב’ שני הצדדים היו אמורים להמשיך לעסקת חילופי שבויים נוספת ביחס שייקבע בהמשך ולסיים את המלחמה. שלב ג’ היה אמור לכלול חילופי גופות בין שני הצדדים ותכנון לשיקום הרצועה אחרי המלחמה.122
העסקה עליה חתמה ישראל בסוף הייתה על השולחן במשך 13 חודשים מאז דצמבר 2023. על פי ראש ממשלת קטאר, ששימש בתפקיד משמעותי כמתווך במשא ומתן, אותם 13 חודשים בוזבזו מכיוון שהפרטים עליהם דנו במהלכם היו “חסרי משמעות”, כלומר שוליים בחשיבותם.123 מסמך ישראלי בעברית שהודלף לתקשורת כלל את עיקר הפרטים של העסקה הסופית כבר במאי 2024.124 חמאס הסכים לטיוטה האחרונה לפני ישראל.125
מספר חברי ממשלה בישראל הסתייגו מאישור העסקה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ‘ – שותף אחר שבו היה תלוי נתניהו – הסכים להפסקת האש הזמנית רק בתנאי שנתניהו יתחייב שאחרי השלב א’ של העסקה ישראל תחזור להילחם, כלומר ללא שחרור כל החטופים, תקטין את הסיוע ההומניטרי לעזה, תשתלט על שטחים ברצועה באופן קבוע ותעודד הגירה של עזתים מהרצועה.126 סמוטריץ‘ טרפד עסקאות אחרות בעזה בעבר.127 נתניהו עצמו טען שקיבל אישורים מנשיאי ארה”ב ביידן וטראמפ שישראל תוכל לחזור למלחמה אחרי השלב הראשון של הסכם הפסקת האש.128 במהלך השלב הראשון של העסקה, סגן יושב ראש הכנסת אמר שישראל תוכל לשטות בחמאס ולא לבצע את שלב ב’ של ההסכם במלואו בכך שתחזיר את החטופים אבל אז תמשיך את המלחמה בהפתעה.129
לאור הסתייגויות אלו, שלב א’ של העסקה הושלם באופן חלקי. חמאס החזיר את כל החטופים שהיה אמור להחזיר, וישראל שחררה את האסירים והמעוכבים על פי תנאי העסקה.130 שני הצדדים האשימו באופן קבוע את האחר בהפרות ההסכם שהושג. הפרות רבות היו קלות או סמליות, ובדרך כלל תוקנו במהרה.131 ההפרות המשמעותיות ביותר מצד חמאס היו הטקסים שבהם שחררו את החטופים הישראלים אשר השפילו את החטופים והשתמשו בהם עבור תעמולה מצד חמאס.132 ישראל הגיבה בהשפלת הפלסטינים ששחררה בדרכים שונות.133 ההפרות הישראליות של ההסכם כללו התקפות ברצועת עזה שגרמו למותם של לפחות 116 בני אדם ופציעתם של 490 לאורך שלב א’ של העסקה.134 פרשן ישראלי ספר למעלה מ-50 התקפות כאלו,135 ועמותה תיעדה לפחות 16 התקפות על אזרחים לאורך הפסקת האש עד ה-9.2.136 באותו הזמן נטען שחמאס ירה טיל בודד מתוך הרצועה שנפל בתוכה.137
הפרה משמעותית נוספת מצד ישראל הייתה סירובה להתחיל את המשא ומתן על שלב ב’ של העסקה עם חמאס בהתאם ללוח הזמנים שנקבע.138 גורם אנונימי סיפק חמש דוגמאות שהמחישו שלישראל לא הייתה שום כוונה להמשיך לשלב ב’ של העסקה.139 לבסוף, ישראל סירבה לפנות את ציר פילדלפי למרות שפינוי זה היה חלק משלב א’ של העסקה.140 עם סוף שלב א’ של העסקה בתחילת מרץ 2025 ישראל הפסיקה את כל הסיוע ההומניטרי לעזה.141 פעולה זו הגבירה את הלחץ על חמאס והגדילה את הסבירות לחזרה ללחימה. ישראל נראתה כמי שמתכוננת לחזור ללחימה למרות שהדבר היה מנוגד לרצון הציבור הישראלי.142 סקר מפברואר 2025 מצא ש-73% מהישראלים רצו להמשיך לשלב ב’ בעסקה.143 סקר אחר שנערך בישראל בתחילת מרץ מצא שרק 9% תמכו בחזרה ללחימה.144
התנהגות והצהרות מצד גורמים בממשלה ובמדינה ונציגי החברה האזרחית
נימה שלילית ביחס למשפחות החטופים עלתה מתומכי הממשלה מיד לאחר ה-7.10.145 כבר בחורף 2023 פעל מערך תעמולה שתמך בממשלה בכך שתקף משפחות חטופים ברשת, מה שהוביל למספר מקרי אלימות נגדן.146 כבר במרץ 2024, כמה חברי ממשלה השמיעו ביקורת על משפחות החטופים.147 בחודש מאי, חברי כנסת מהקואליציה הסלימו את ההתקפות הגלויות שלהם נגד משפחות החטופים,148 בעוד שהמשטרה ותומכי הממשלה השתמשו באלימות נגדן ברחובות.149 מקרים נוספים, כמו הפגנות נגד משפחות החטופים וונדליזם, התרחשו בחודשים שלאחר מכן.150 בסוף מאי, ראש המל”ל אמר בשיחה עם משפחות חטופים שישראל לא תסיים את המלחמה בעסקה לשחרור כל החטופים, ותקף מילולית חלק מקרובי המשפחה של החטופים בשיחה.151 בנוסף דווח שהוא אמר למשפחות שמהלכי הממשלה תלויים בסקרי דעת קהל.152
ביולי, התקשורת דיווחה שחמאס שלח לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר סרטונים בהם חמאס מענה את החטופים הישראליים. סרטונים אלו היו כנראה אמצעי לשכנע את השר להקל על תנאי האסירים הפלסטינים מפני שהוא היה מעורב באופן אישי בהחמרת התנאים של האסירים הפלסטינים במערכת הכליאה בישראל. יחד עם זאת, השר כביכול סירב וטען שהסרטונים נתנו לו לגיטימציה להרע את תנאיהם של האסירים הפלסטינים עוד יותר.153 באמצע ספטמבר התגלה שחלק מהחטופים הוסרו מפנקס הבוחרים במועצות המקומיות שלהם לקראת הבחירות הקרבות, מה שרמז על כך שהמדינה ויתרה על שחרורם בחיים.154 במקביל, משפחות חטופים סבלו מאיומים גוברים במוות ואלימות, שהגיעו כנראה מתומכי הממשלה.155 בספטמבר 2024, מספר נציגים של משפחות החטופים היו אמורים להגיע לאירוע של הליכוד (בתיאום עם הליכוד), אך כניסתם סורבה ופעילי ליכוד תקפו אותם מילולית.156 ביצים נזרקו על נציגים אחרים של משפחות החטופים מחוץ לאירוע רשמי אחר של הליכוד.157 משפחות החטופים הותקפו באופן קבוע בערוץ 14.158
עסקת חילופי השבויים במהלך ינואר ופברואר 2025 הובילה לעליה מחודשת בתשומת הלב לחטופים, במיוחד בקרב קבוצות בימין הדתי בישראל. שרת ההתיישבות אמרה שניצחון במלחמה חשוב יותר מאשר החזרת החטופים.159 מספר קבוצות של רבנים כתבו נגד העסקה תוך כדי התגבשותה. למעלה מ-400 רבנים, חברים בקבוצת “קונגרס הרבנים למען שלום”, קראו לנשיא ארה”ב דונלד טראמפ לתמוך במלחמה של ישראל ולא לחתור לעסקה.160 קבוצה אחרת של 100 רבנים דחתה את העסקה באופן ציבורי.161 קבוצה נוספת של רבנים ישראלים האיצה בנתניהו לתעדף את תבוסת חמאס בהקשר לשלב ב’ של עסקת השבויים, דהיינו להמשיך להילחם ולא להחזיר את החטופים הנותרים.162 ערוץ טלוויזיה ישראלי שידר ראיון עם אזרח ישראלי שקרא להרוג את כולם בעזה, כולל את “החטופים שלנו”.163 קולות ישראלים רבים ברשת תקפו את החטופים ובני משפחותיהם, כשהתבטאו למשל נגד חטוף ששוחרר ואמר שהבטיח לחוטפיו שילמד אותם חקלאות כשהשלום יגיע, או בני משפחות חטופים שלא הכירו תודה לנתניהו או ביקרו אותו או נציגים אחרים בממשלה.164 חלק מהתוקפים האלו היו דמויות מוכרות בשיח הישראלי, כמו למשל אדם שתקף את עמית סוסנה, חטופה ששוחררה בעסקה הראשונה שהעידה שהיא הותקפה מינית, באומרו שהיא ניצלה את החוויה שלה עבור תשומת לב ציבורית.165 כשהחטוף המשוחרר אלי שרעבי קישר במפורש את התנאים שחווה בעזה להצהרותיו של בן גביר לגבי התנאים הקשים של אסירים פלסטינים, בן גביר אמר שמדובר בתעמולה של חמאס וקרא לתקשורת הישראלית שלא להדהד את העמדה.166
עדויות מאנשים שהיו מעורבים במשא ומתן וממשפחות החטופים
לאורך זמן, מספר עדויות מאנשים שהיו מעורבים במשא ומתן הראו שהממשלה לא הראתה מחויבות לשחרור החטופים. בכך עדויות אלו איששו טענות דומות של משפחות החטופים עוד משלבים מוקדמים במלחמה. כך למשל בפגישה עם ראש הממשלה בדצמבר 2023 חלק מבני משפחות החטופים צעקו “בושה” לנתניהו,167 בעוד שאחרים עזבו בזעם לאור דבריו.168 אח של חטוף ישראלי שנהרג מאש צה”ל אמר שירדוף את שר הביטחון גם בחלומותיו.169 הביקורת הגיעה גם מקרב החטופים. חיים פרי, אחד החטופים שנהרג בעזה, אמר לחטופה אחרת ששוחררה בעסקה בנובמבר 2023 שהוא ציפה להישאר בשבי למשך שנתיים כי ראש הממשלה הוא “ביבי ואנחנו שמאלנים”.170
באמצע מרץ 2024, ראש המטה של היחידה בצה”ל שהייתה אחראית על נושא החטופים התפטר מתפקידו כי הרגיש שהמנהיגות הפוליטית בישראל לא הייתה מעוניינת להמשיך לעסקה.171 תחושות דומות בוטאו מתוך מערכת הביטחון של ישראל.172 בסוף מרץ 2024 חלק מבני משפחות החטופים האשימו את ראש ממשלת ישראל באופן ציבורי בכך שדחה עסקה אפשרית לשחרור חטופים באופן חוזר ונשנה.173 כמעט 600 בני משפחות של 81 חטופים כתבו מכתב לנשיא ארה”ב ביידן כדי להביע את תסכולם מהיעדר המחויבות של ממשלת ישראל להגיע לעסקה ולבקש מביידן להפעיל לחץ על נתניהו.174 במרץ 2024 חלק ממשפחות החטופים הצהירו שהתנהלותו של נתניהו סביב החטופים הייתה “פשע”.175 באמצע אפריל, שני חברי צוות המשא ומתן בצד הישראלי, שלפחות אחד מהם היה בצוות במשך שישה חודשים, אמרו במפורש שהממשלה ובמיוחד ראש הממשלה ניסו לעכב ואף למנוע עסקה לשחרור החטופים.176 דובר לשעבר של משפחות החטופים הסכים שראש הממשלה מנע עסקת חטופים מסיבות פוליטיות אישיות.177 מספר מקורות ישראליים וזרים, כולל מקורות מקטאר, אמרו דברים דומים.178 קרובי המשפחה של החטופים הסכימו גם כן.179 במאי, משפחות אמרו שהממשלה מקריבה את החטופים.180
ביוני 2024, פוליטיקאי ישראלי בכיר וחבר לשעבר בקבינט המלחמה אמר שראש הממשלה סירב לעסקה מסיבות פוליטיות.181 בסוף יולי, בכיר שהיה מעורב במשא ומתן אמר שנתניהו הוביל את המשא מתן למשבר ושצוות המשא ומתן היה פיקציה ששירתה אותו.182 בתחילת אוגוסט, בכיר שהיה מעורב במשא ומתן אמר שבכירים במערכת הביטחון של ישראל האמינו שנתניהו לא רצה להגיע לעסקה.183 בסוף אוגוסט, אמו של החטוף מתן צנגאוקר העידה שראש המוסד אמר לה שבקונסטלציה הפוליטית הנוכחית עסקת חטופים היא בלתי אפשרית.184 מקור אחר מעורב במשא ומתן טען שנתניהו הכשיל אותו “שוב”.185 אדם שנשא ונתן עם חמאס בעבר בתפקיד חצי רשמי טען שהגיע לפריצת דרך במגעים הנוכחיים כבר במאי 2024, אבל הוסיף שקיבל הודעה להפסיק את ערוץ התקשורת שלו מול חמאס. במגעים לא-רשמיים נוספים במהלך אוגוסט הוא הגיע להסכם אפשרי עם חמאס, אבל הצהיר שנתניהו לא רצה לסיים את המלחמה וסירב להסכמות האלו.186 בסוף דצמבר, אביו של אחד החטופים אף נפגש עם התובע של בית הדין הבינלאומי הפלילי קארים חאן, שהוציא כחודש לפני כן צו מעצר נגד נתניהו, בתקווה להגדיל את הלחץ על נתניהו להסכים לעסקת חטופים.187 אמו של אחד החטופים ציינה בדצמבר 2024 שלאחר שדיברה עם נתניהו הבינה שהממשלה לא תסכים לעסקה מלאה.188
בהקשר למשא ומתן הסופי סביב העסקה השניה בינואר 2025, הנציגים הבכירים של ישראל בתהליך הרגישו לכאורה שנתניהו הפריע למשא ומתן בכוונה.189 נציג בכיר אחר במשלחת הישראלית נתן ראיון ארוך שבו הדגיש שהיה ניתן להגיע לעסקה לפחות פעמיים במהלך החצי הראשון של 2024 אם ישראל הייתה גמישה יותר באופן ההתנהלות שלה במשא ומתן.190 במרץ אביו של אחד החטופים אמר שנתניהו “משחק משחקים” עם החזרת בנו.191 חלק מהחטופים ששוחררו הצטרפו למאמצים להפעיל לחץ ציבורי על נתניהו להסכים לעסקה. במכתב לנתניהו, 56 מהחטופים ששוחררו קראו לו לממש את ההסכם לשחרור שאר החטופים.192 שבעה חטופים ששוחררו נפגשו עם נשיא ארה”ב דונלד טראמפ כדי לקדם את החזרת החטופים הנותרים בפעימה אחת.193
התייחסותה של הממשלה למשפחות החטופים ולחטופים המשוחררים
לאורך המלחמה, הממשלה השתמשה בנושא החטופים כנשק בזירה הלאומית והבינלאומית אך לא תמכה במשפחות החטופים ובחטופים עצמם באופן שיתאים להצהרותיה.
משפחות החטופים התלוננו על היעדר התקשורת מצד נציגי הממשלה. חלק מהמשפחות לא קיבלו מידע מגורם רשמי במשך שבועיים אחרי ה-7.10.194 נתניהו פגש נציגים של משפחות החטופים רק ב-15.10 והמשפחות לא קיבלו עדכון שצה”ל מתחיל את הכניסה הקרקעית לעזה בסוף אוקטובר למרות הרלוונטיות של המידע למצב יקיריהם.195 בעיות תקשורת דומו המשיכו לאורך המלחמה.196 באפריל 2024 למשל, אביו של אחד החטופים אמר ש”היעדר התקשורת איתנו [מצד נתניהו] הוא ביזיון לאומי”.197 בכמה מקרים התקשורת הישראלית התייחסה למקרים בהם משפחות ניסו להיפגש עם נתניהו או נציגי הממשלה אבל נתקלו בהתעלמות או בסירוב.198 גם חטופים משוחררים ציינו את היעדר ההתייחסות מצד גורמי ממשלה. עמית סוסנה סיפרה בטלוויזיה שאף אחד מהממשלה לא פנה אליה לאחר שחרורה.199 חטוף משוחרר אחר אמר בפגישה עם קבינט המלחמה בישראל בדצמבר 2023 ש”התחושה שהייתה לנו הייתה שאף אחד לא עשה שום דבר בשבילנו”.200 לאחר שצה”ל גילה במרץ 2024 שהפצצה שלו גרמה למותם של חטופים, הוא הודה בכך למשפחות רק בספטמבר.201 כשמשרד הבריאות פרסם בדצמבר 2024 דו”ח שתיאר את חוויות החטופים בשבי הוא לא עדכן בכך את החטופים ששוחררו עצמם.202
התנהלות זו אינה חדשה. במקרה של אברה מנגיסטו, חטוף ישראלי שהוחזק בעזה למשך למעלה מעשור ושוחרר בעסקה בתחילת 2025, כבר ב-2015 התקשורת הישראלית חשפה ניסיונות מצד גורמים רשמיים להרתיע את משפחתו באמצעות הפעלת לחץ כדי למנוע מהם להאשים באופן ציבורי את נתניהו על כך שלא עשה מספיק כדי לשחרר אותו. המתאם הרשמי איים על המשפחה שהתנהגות כזו, או ניסיונות להפוך את המקרה של מנגיסטו למייצג את היחס של המדינה לעדה האתיופית (מנגיסטו הוא אתיופי) יוביל לכך שמנגיסטו יישאר בעזה לשנים נוספות.203 ב-2019 כחלק מניסיון למשא ומתן כדי להחזיר את הישראלים שהיו בעזה עוד לפני ה-7.10, דובר חמאס טען שישראל לא שאלה לשלומו של מנגיסטו או אפילו שאלה אם הוא חי או מת.204 לדבריו של חבר כנסת חשוב, ישראל ניהלה משא ומתן עם סינוואר על עסקת חילופי שבויים עד קיץ 2023.205
במקרים אחרים, נציגי ממשלה ביקרו את קרוביהם של החטופים. בפגישה שהתרחשה בינואר 2024 אשתו של נתניהו שהתלוותה אליו לפגישה עם משפחות החטופים אמרה להם שההצהרות שלהם בתקשורת מסייעות לחמאס.206 חבר כנסת מהליכוד האשים את אחיו של אחד החטופים על כך שהשתמש בסיטואציה כדי לקדם אג’נדה פוליטית.207 במקביל, נעשה שימוש במוסדות ממשלה כדי לבקר את משפחות החטופים. בינואר 2025, נאסר על עינב צנגאוקר, אמו של אחד החטופים שביקרה את הממשלה לעיתים קרובות על חוסר נכונותה להגיע לעסקה, להיכנס לכנסת למשך שבוע.208 בתחילת מרץ 2025 קבוצה של משפחות חטופים וחללים פונתה באלימות מאולם הכניסה למליאת הכנסת ונאסר עליהם להיכנס ליציע האורחים.209
במקרה בוחן שמשך תשומת לב רבה בפברואר 2025, החטוף ירדן ביבס וגופותיהם של אשתו שירי ושני ילדיהם אריאל וכפיר הוחזרו לישראל. למרות שמותם של שלושת האחרונים היה משוער,210 החזרת משפחה שהפכה לאחד הסמלים של המלחמה משכה תשומת לב רבה בישראל ובעולם.211 סיבת המוות של שירי והילדים הפכה לעניין מרכזי. בעוד שהקבוצה הפלסטינית שהחזיקה בהם טענה שהם נהרגו בהפצצה ישראלית כבר בנובמבר 2023,212 דובר צה”ל אמר שבהתבסס על נתונים פורנזיים הם נהרגו על ידי חוטפיהם.213 שני הצדדים לא סיפקו ראיות לטענותיהם.214 עיתונאי ישראלי הציע שהיכולת לאמת את שתי הטענות מוגבלת ושהאמת ככל הנראה תישאר לא ידועה בשל הזמן שעבר מאז המוות והתפוררות הגופות.215
למרות שבני משפחת ביבס נהרגו למעלה משנה קודם לכן, מדינת ישראל ובמיוחד נתניהו השתמשו במותם כבכלי נשק בזירה הלאומית והבינלאומית.216 במקביל לכך, ירדן והמשפחה סירבו באופן ציבורי שנציג של הממשלה ינכח בלוויה.217 הם גם ביקשו מספר פעמים מבכירים ישראלים, כולל נתניהו, להפסיק לתאר את מותם של שירי והילדים (אחותו של ירדן קראה לכך “התעללות”), ואף שלחו מכתב רשמי של עורך דין בנושא, שציין בין השאר שהם לא קיבלו דו”ח פורנזי לגבי אופן המוות.218 למרות בקשות אלו, נתניהו דיבר על פרטים אלו בשני מקרים שונים (בטקס סיום קורס קצינים ובוועידת אייפאק).219 מעט לאחר מכן, ירדן כתב מכתב לנתניהו ובו ביקש ממנו לקחת אחריות על חלקו במחדל ה-7.10.220
ניסיונות לא רשמיים של הממשלה למנוע תסיסה
ישנן אינדיקציות שהממשלה, או אנשים הקשורים אליה, ניסו למנוע תסיסה חברתית סביב עניין החטופים באמצעות הפעלת לחץ על או פיצול קבוצת משפחות החטופים.221 יועץ אסטרטגי העיד ששבועיים אחרי תחילת המלחמה, גורם מהממשלה ניסה לשכור את שירותיו לפצל או להרוס את הקבוצה שאיחדה את משפחות החטופים.222 פיצול כזה אכן אירע בשלב מוקדם, עם קבוצה קטנה בשם “פורום תקווה” שהופיעה בנובמבר 2023. פורום תקווה ייצג את מעט המשפחות שתמכו בממשלה ובמדיניותה סביב בנושא החטופים.223 כבר משלב מוקדם במלחמה, הממשלה מינתה מתאם עבור משפחות החטופים שאמר למשפחות שעדיף שלא יארגנו הפגנות.224 דובר הליכוד, ששוחח עם משפחות החטופים בינואר 2024, הזהיר אותם מהפעלת לחץ לבחירות מוקדמות מכיוון ש”מערכת בחירות זה רע לחטופים” וש”בתקופה כזאת הרפש שצף הוא רב”.225
רוב משפחות החטופים התארגנו סביב מטה משפחות שהוקם בתחילת-אמצע אוקטובר 2023 וניסו לרוב לשמור על קו לא פוליטי ביחס לממשלה כדי שלא לייצר אנטגוניזם מצידה. המטה החליף בעלי תפקידים בכירים מספר פעמים, בדרך כלל בהקשר של טענות או רמיזות להתערבות מצד נתניהו או ממשלתו. אחד משלושת מקימי המטה עזב כבר בסוף אוקטובר 2023 אחרי שנטען שהוא היה קשור לנתניהו ולמטה שלו (שני מארגנים נוספים עזבו איתו).226 היו”ר המקורי (שגם היה ממקימי המטה) עזב את תפקידו בפברואר 2024 לאחר שכמה משפחות חטופים קיבלו איומים מצד חברי כנסת ישראלים שהתנו את תמיכתם במטה בעזיבת היו”ר.227 הדובר המקורי של המטה (מייסד נוסף שלו) עזב במרץ 2024 סביב הליך המשא ומתן עם חמאס, ורמז שהופעל עליו לחץ לעזוב אז. באפריל 2024 הוא טען שההתערבות של נתניהו בענייני המטרה היא זו שהובילה אותו לעזוב.228 מנכ”ל המטה התחלף אף הוא ביולי 2024 לאחר שהמנכ”ל המקורי הואשם בהטרדה מינית ובדיבור פוגעני.229 היועץ האסטרטגי של הפורום התחלף שלוש פעמים עד נובמבר 2024 (אחד עזב במרץ לאור שמועות שהוא מקורב לנתניהו,230 השלישי עזב בנובמבר 2024 231). באותו זמן, המטה שכר יועץ שעבד בעבר עם נתניהו והשתתף בקמפיין של הליכוד.232 המעורבות של נתניהו באה לידי ביטוי גם בדרכים אחרות. ביולי 2024 ערוץ ישראלי חשף שפעיל ליכוד ותומך נתניהו תיאם מספר פגישות בין משפחות החטופים ואשתו של נתניהו.233
יש עדויות נוספות שבני משפחות החטופים נמנעים מלבקר את הממשלה מפחד שביקורת כזו תוביל להעברת בני המשפחה החטופים לסוף התור מבחינת סדר העדיפויות בשחרור.234 מגישה ישראלית שנחשבה לתומכת נתניהו רמזה על כך אף היא בינואר 2025 כשאמרה שאמה של אחת החטופות דיברה באופן בוטה יותר נגד הממשלה בתחילת המלחמה, אבל אז מיתנה את הביקורת שלה וקיבלה את בתה בחזרה.235 לאור זאת והפרטים לעיל סביר מאוד שמשפחות חטופים נוספות גם כן מעדיפות להמעיט בביקורת על הממשלה.