Skip to content
“היא הזכירה לי את הבת שלי. כל הזמן קיוויתי שמישהו יבוא וינחם אותה, כמו הורה או אם, אבל היא הייתה במרכאות WCNSF, ראשי תיבות של "ילד פצוע ללא משפחה שנותרה בחיים". כל יום עמדתי לצידה והתפללתי לנס, אבל בגלל מחסור באנטיביוטיקה תוך ורידית, מחסור במשככי כאבים, היא נכנעה לפצעיה.”
ד"ר ייפנג ג'י, ד"ר יארה אבו-חמדה, ד"ר דורוטאה גוצ'ירדו, ד"ר ריזוואן מינחס, ד"ר בן תומפסון, ד"ר נור אל אמין

בוקר טוב, שמי ד"ר ייפנג ג'י, אני רופא משפחה באוטווה. אני מכיר בכך שאנו מתאספים בטריטוריה המסורתית והכבושה של שבט האלגונקווין אנישינאבה. יש להכיר בהשפעות הקולוניאליזם של המתיישבים מאי הצב ועד פלסטין כגורם השורש לבריאות ולתוצאות חברתיות ירודות עבור עמים ילידים כאן, על האדמה שאנו כובשים, ובפלסטין, תוך הכרה בנכבה המתמשכת, או האסון שהחל ב-1948, כמבנה ותהליך של רצח עם. נדבר על האופן שבו אלימות קולוניאלית רצחנית ישראלית ממשיכה לגרום לאסון בלתי נתפס בעזה וכיצד קנדה חייבת לשים קץ לשותפותה ברצח העם המתמשך הזה של העם הפלסטיני בעזה. כעובדי שירותי בריאות קנדים שחזרו מעזה לאחר שהיו עדים לרצח עם, הקמנו קבוצה עממית, Eyewitness Gaza, כדי לשתף עדויות של עדי ראייה בתקווה שזה יעזור לסיים את רצח העם. כתבנו לראש הממשלה ג'סטין טרודו, לסגן ראש הממשלה כריסטה פרילנד, ולשרת החוץ, מלאני ג'ולי, כקבוצה של 19 עובדי שירותי בריאות ששירתו בעזה בשנה האחרונה. עברו כמעט ארבעה חודשים מאז שכתבנו את מכתבנו, שעדיין לא קיבל כל תשובה. זה מביש ביותר. זוהי שותפות מתמשכת ברצח עם מצד ממשלת קנדה. זוהי תמיכה מתמשכת ומעורבות פעילה ברצח עם מצד ממשלת קנדה. אציג בקצרה את עמיתיי וחבריי המכובדים, שתשמעו מהם בקרוב. ד"ר יארה אבו- חמדה היא רופאת משפחה באוטווה. היא חברה בברית עובדי הבריאות למען פלסטין. ד"ר דורוטאה גוצ'ירדו היא חוקרת-אקטיביסטית שעובדת על פרויקטים של בניית יכולות במגזר הבריאות בעזה מאז 2012 בפרויקט GLIA . היא מנהלת משלחות רפואיות במסגרת מערכת צוותי רפואת חירום של ארגון הבריאות העולמי מאז ינואר השנה. היא הייתה בעזה במרץ ומאפריל עד יוני. ד"ר שייח' נור אול אמין הוא רופא משפחה במיסיסוגה. הוא היה בעזה באפריל. ד"ר ריזוואן מינחס הוא רופא משפחה בטורונטו. הוא היה בעזה באפריל. ד"ר בן תומפסון הוא רופא פנימי כללי ונפרולוג. הוא היה בעזה במרץ.
ד"ר יארה אבו- חמדה :
בוקר טוב. שמי יארה אבו- חמדה. אני רופאת משפחה באוטווה ואני מדברת היום כחברה בברית עובדי הבריאות למען פלסטין. כשישבתי לכתוב את הדברים האלה, התפרסמו חדשות שמנהל בית החולים כמאל עדוואן בצפון עזה, ד"ר חוסאם אבו ספיה, נפצע ברגלו לאחר תקיפה חוזרת ונשנית של בית החולים על ידי כוחות ישראליים. בשבוע שלפני כן, התגלו פרטים חדשים על עינויו ומותו בכלא הישראלי של ד"ר עדנאן אל-בורש, מנתח אורתופדי מוערך מאוד וראש המחלקה לכירורגיה אורתופדית בבית החולים אל-שיפא. במשך למעלה משנה, אנו עדים להרס בתי חולים ומתקני בריאות בעזה, אשר התרחב מאז ללבנון. אנו עדים לתקיפה של אמבולנסים ופרמדיקים, אחיות ורופאים, רוקחים וסטודנטים לרפואה. נכון ללפני חודשיים, ארגון Health Care Workers Watch אימת את הריגתם של 595 עובדי בריאות פלסטינים מאז אוקטובר 2023, והמספר בפועל צפוי להיות קרוב לאלף. שלוש מאות עובדי בריאות פלסטינים נוספים נעצרו שלא כדין על ידי כוחות ישראליים באותה תקופה. העולם הפך את זה לנורמלי. אני עומדת מולכם היום כדי לומר שזה לא נורמלי. כאנשי מקצוע בתחום הבריאות בעלי מצפון, כבני אדם בעלי מצפון, אנו מסרבים לקבל זאת כנורמלי חדש. אלו מאיתנו המספקים כל סוג של שירות רפואי מבינים את הדרישות הפיזיות והנפשיות הטמונות במתן שירותי בריאות. עכשיו דמיינו מתן שירותי בריאות אלה תחת הפצצות חוזרות ונשנות. תחת מצור, הגבלת כניסתם של לא רק תרופות וציוד, אלא גם של מזון, מים וחשמל. דמיינו מתן שירותי בריאות אלה בצריכה קלורית מוגבלת. דמיינו מתן שירותי בריאות אלה תוך דאגה לבטיחות יקירכם, ובמקרים רבים, קבלתם כנפגעים. עמיתינו בעזה נאלצים לשאת את הבלתי נסבל, ואנחנו חייבים להם להמשיך לדבר, כמו למעלה מ-5,000 אנשי מקצוע בתחום הבריאות ברחבי העולם שחתמו על העצומה "לא עוד ילד, לא עוד בית חולים". אנו חייבים לעמיתינו בעזה להקשיב לקולם ולעדויותיהם של עובדי שירותי הבריאות הקנדים שהיו שם לאחרונה, ולאחר מכן לפעול בהתאם. אנו חייבים להם לדרוש מממשלתנו לנקוט פעולה משמעותית כדי לשים קץ לשותפותה ברצח העם המתמשך של ישראל. מה שאנו מקבלים כנורמלי הופך לעולם בו אנו חיים, הופך לעולם בו ילדינו חיים. עלינו לפעול בהתאם.
ד"ר דורוטאה גוצ'ירדו:
שמי דורוטאה גוצ'ירדו ואני עומדת בסולידריות עם עמיתיי בתחום הבריאות כאן ובעזה. אני גם מייצגת את הארגון שלי, GLIA, הפועל ברצועת עזה מאז 2012. בתגובה להרס השיטתי של מתקני בריאות על ידי הצבא הישראלי, התחלנו לשלוח משלחות רפואיות לעזה תחת חסות ארגון הבריאות העולמי. עד ה-7 במאי, כל הצוותים הרפואיים נכנסו דרך מעבר רפיח. כל נציג נשא לפחות 10 מזוודות מלאות בתרופות, וזה לא היה מספיק, אבל זה היה משהו. באותה נקודה, רק 50 משאיות נכנסו לעזה ביום, ירידה מ-500 שנכנסו לפני ה-7 באוקטובר. מעבר רפיח סיפק קש שדרכו פלסטינים יכלו לנשום. אבל לאחר שהצבא הישראלי השתלט על המעבר, הם חתכו את הנתיב הזה וחנקו עוד יותר את האוכלוסייה. בממוצע החודש, רק 30 משאיות נכנסו לרצועת עזה מדי יום. לאחר ה-7 במאי, משלחות הרפואה שלנו חייבות כעת להיכנס לעזה ישירות דרך ישראל, מה שמעניק לצבא הישראלי שליטה מלאה. מיד הם הטילו מגבלות משתקות. עובדי סיוע מוגבלים למזוודה אחת כל אחד. רק אספקה אישית. ללא תרופות. ללא מוצרים מתכלים. ללא ציוד שניתן להשאיר מאחור לשימוש. דמיינו שאתם מנתחים ואין לכם אישור להביא את הכלים שלכם. ללא צעצועים. ללא חטיפים. שום דבר שיכול לשמח ילד חולה. והכי פוגעני, אף אדם ממוצא פלסטיני אינו מורשה להיכנס לעזה, מה שמגביל עוד יותר נציגים מוסמכים ובעלי ידע תרבותי מלהתנדב לשירות. בנוסף לשליחת עובדי סיוע, הקמנו גם מרפאת שטח. המרפאה שלנו מקבלת כ-600 מטופלים בשבוע, וכמו כל הפלסטינים, כל אחד ואחד מהמטופלים שלנו עקורים. מסביב למרפאה שלנו עשרות אלפי משפחות החיות באוהלים, פיסת ניילון דקה שלעולם לא תוכל להגן מפני השמש הקופחת או כפי שאנו רואים עכשיו, מגשמי החורף הקרים. דלקת כבד A נפוצה במחנות אלה. המטופלים שלנו מגיעים גם עם תת תזונה קשה, סובלים מכוויות, וירוסים במערכת העיכול ומחלות עור עקב תנאי מחייתם המסוכנים והמידרדרים. אם אחת הביאה את תינוקה עם תפרחת חיתולים כה קיצונית, עד שכל ישבנו היה פצוע ומדמם, משום שבמקום חיתולים, שלא יכלה להרשות לעצמה במחיר דולר אמריקאי ליחידה, היא נאלצה להשתמש בשקיות ניילון. אם אחרת, מניקה, איבדה את אוהלה השבוע עקב עליית גובה פני הים. אני לא רוצה להיות כאן. אני לא רוצה לנהל משלחות רפואיות. אני לא רוצה לנהל מרפאת שטח בעזה. המרפאה הזו לא צריכה להתקיים. התקפות ישראליות על בתי חולים חייבות להיפסק. התקפות על אזרחים ותשתיות אזרחיות חייבות להיפסק. ממשלת קנדה חייבת לציית לכל החלטות בית הדין הפלילי הבינלאומי, בית הדין הבינלאומי לצדק והאו"ם. עליה להתייחס לממשלת ישראל כאל המדינה המנודה שהיא, ועל ממשלת קנדה להתחיל לשלם פיצויים על מעורבותה הפעילה בשעבוד האוכלוסייה הפלסטינית לכיבוש לא צודק ולרצח עם.
ד"ר ריזוואן מינחס: בוקר טוב. שמי ד"ר ריזוואן מינחס. אני עובד כשגריר בארגון Humanity Auxilium. אני עומד בפניכם היום כרופא, קנדי, וחשוב מכל, עד ראייה לרצח העם המתרחש בעזה. הרשו לי לומר זאת בבירור: זהו רצח עם, ואם אתם מכחישים זאת, לא הייתם שם. אמנת האומות המאוחדות מגדירה רצח עם כמעשים שבוצעו בכוונה להשמיד, באופן מלא או חלקי, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית. מעשה זה יכול לכלול כל אחד מארבעת הבאים: מספר אחת, הריגת חברי קבוצה. זה קורה כעת. 180,000 פלסטינים נהרגו [1]. [מספר 2] גרימת חבלה גופנית חמורה. בכל יום, 10 ילדים מאבדים גפה אחת או יותר. אז גם זה קורה. מספר שלוש, גרימת תנאים מכוונת שבהם אי אפשר אפילו לחיות. גם זה קורה. בעזה אין בתים, אין אוכל, אין בית ספר, אין מים נקיים. ולבסוף, העברה בכוח של ילדים לקבוצה אחרת. גם זה קורה. 17,000 ילדים בעזה הם כעת יתומים, לא מלווים, ופגיעים. החלוק הלבן הזה שאני לובש, הוא חלוק לבן אוניברסלי. הוא מייצג אמפתיה, כנות ויושרה. הוא מייצג את חובתו של רופא להגן על כל החיים באופן שווה. אני מרגיש בטוח ללבוש אותו בקנדה. למרבה הצער, אותו חלוק לבן, כאשר רופא פלסטיני לובש אותו, הוא הופך למטרה עבור חיילים ישראלים. מאז תחילת רצח העם הזה, נהרגו כאלף עובדי שירותי בריאות. הרשו לי רק לתת לכם דוגמה לאחד מהם. ד"ר עדנאן אל-בורש, אנא זכרו את השם הזה. גם עמיתתי הזכירה את שמו. הוא היה מנתח אורתופדי, הוא נחטף מבית החולים אל-שיפא. איש לא ידע היכן הוא, והסתבר שהוא נהרג, עונה ונאנס. כרופאים אנו יודעים את המגבלות שלנו. ייתכן שנוכל לעזור להציל כמה חיים בקרב הפצועים, אך איננו יכולים להציל את המתים. רופאים אינם יכולים לעצור את רצח העם הזה, אך אתם יכולים. פוליטיקאים יכולים, ובכל זאת אתם בוחרים שלא. אתם בוחרים בשותפות לעבירה. מנהיגים כמו הסנטור מארק גולד טוענים באופן שקרי שסיוע מגיע לעזה. זה לא רק שקר, זה שקר מסוכן. הוא מטשטש את האמת ומאריך את סבלם של הפלסטינים. למי תאמינו, לסנאטור שלא היה שם או לרופאים, עדי ראייה שהיו שם? סנאטור גולד, אתה טועה. שום סיוע לא מגיע לעזה, רק פצצות. ראיתי את זה במו עיניי, יש לי ראיות מצולמות. אני רוצה לשתף אתכם בסיפור של ילדה שטיפלתי בה בבית החולים האירופי בעזה. שמה סלמה. היא הייתה בת 4. היא פונתה לבית החולים עם פגיעת ראש קשה, מחוסרת הכרה ושברירית. מצבה הידרדר. בסופו של דבר היא אושפזה ביחידה לטיפול נמרץ. נאלצנו לעשות לה צינור חזה ולצנרר אותה. היא הזכירה לי את הבת שלי. כל הזמן קיוויתי שמישהו יבוא וינחם אותה, כמו הורה או אם, אבל היא הייתה במרכאות WCNSF, ראשי תיבות של "ילד פצוע ללא משפחה שנותרה בחיים". כל יום עמדתי לצידה והתפללתי לנס, אבל בגלל מחסור באנטיביוטיקה תוך ורידית, מחסור במשככי כאבים, היא נכנעה לפצעיה. תקשיבו, אני מכיר בתרומות ההומניטריות של קנדה. מיליונים שהובטחו לסיוע, הבטחות למזון ומים, אבל הרשו לי לומר לכם את זה. ההבטחות הקנדיות שלנו לא מגיעות לאנשים בעזה, כי פצצות לא מחכות לסיוע. למעשה, לפעמים זה אפילו לא סיוע. זוהי מלכודת להרג נוסף. קנדה עוזרת, אבל גם קנדה שותפה לעבירה. כשאנחנו מגנים אלימות אך מממנים אותה, אנחנו שותפים לעבירה. כשאנחנו קוראים לשלום אך מתרחקים מהצדק, אנחנו שותפים לעבירה. וההיסטוריה תשאל אותנו, מה עשתה קנדה? האם הנהגנו באומץ או שמא הצדקנו את שותפותנו? הגיע הזמן לבחור עכשיו. לעצור את רצח העם. שתיקה לא מסיימת את הסבל. צדק כן.
ד"ר שייח נור אל אמין:
בוקר טוב. הייתי בעזה באפריל 2024 במשימה רפואית. לפעמים בין גלי נפגעים המוניים, הייתי יוצא החוצה. אני ורופאת הילדים השניה שהתנדבה שם, היינו צופים בילדים משוטטים ברחובות. חלקם היו בני חמש בלבד. הם היו יחפים. רגליהם הלכו בהריסות עם פצעים שנדבקו מביוב גולמי, כי תשתית המים הרוסה. יש כ-20,000 יתומים חדשים בעזה. הייתי עד לילדים נכנסים לשירותים כדי למלא את מיכלי המים שלהם במים מלוכלכים מהאסלות. 70% מהאנשים בעזה שותים מים שאינם ראויים לצריכה אנושית. הפלסטינים שאצלם התארחנו היו לוקחים ממעט המזון והמים ונותנים לנו אותם, בגלל האירוח הנדיב שלהם. וגם אז היו ימים שבהם עברנו 30 שעות בלי מים. הרגשנו צמא אמיתי בפעם הראשונה בחיינו. אני עד ראייה. כל הילדים שראיתי בבית החולים סבלו ממחלות שלשול, רבים מהם עם התייבשות קשה. הייתי מטפל בחולים בשלוליות דם על הרצפה, שלוליות דם של אנשים אחרים. לא היו לנו הרבה מים, אז בכמה מקרים, באחד המקרים, היינו צריכים להשתמש – והרגשנו נורא לגבי השימוש – בחלק מנוזלי האינפוזיה כדי לשטוף את הדם מאיתנו, כי לא היה לנו שום דבר אחר. הכלים שהיו לנו לטיפול בחולים היו לפעמים נשטפים עם קצת מי מלח, במקום לעקר או להיפטר מהם כראוי. אני עד ראייה. מדוע אם כן התקשורת והמנהיגים שלנו מקבלים כפשוטם את טענות המשטר הרצחני, כאשר שוב ושוב הם מתגלים כשקרים בוטים? הם אומרים שרצח אלפי ילדים חפים מפשע נובע מכך שהם מגנים אנושיים. זה הוכח כשקרי, וכוחות הכיבוש הישראליים עצמם הוכחו כמשתמשים בפלסטינים כמגנים אנושיים. הם טוענים שהכיבוש הבלתי חוקי שלהם וההפצצה של עזה בכמות שווה ערך לשתי פצצות גרעיניות, הם תגובה לתינוקות שראשיהם נערף וכדי לשחרר את בני הערובה, למרות ששקרים אלה הופרכו לחלוטין ומשפחות בני הערובה עצמן מאשימות את ממשלת נתניהו. הם אומרים שסיוע נכנס, תוך שימוש מכוון בשפה לא מדוייקת ומטעה. בטח, אולי קצת סיוע נכנס. האו"ם מפרסם ומעדכן באופן רציף מידע מהשטח, שבו אנו רואים שכ-6% מהסיוע הדרוש מגיע לעזה. הנתונים של ישראל עצמה מדווחים שרק 57 משאיות ביום נכנסו לעזה באוקטובר. בנוסף לכך, כל מעט סיוע קטן שטפטף פנימה, לא ניתן לחלקו ביעילות בגלל התשתיות ההרוסות, הפצצת משאיות סיוע, רצח והפצצת עובדי סיוע; ולאחרונה, האו"ם דיווח כי הצבא הישראלי מאפשר לחלק מהסיוע להבזז על ידי כנופיות הפועלות באזורים מוגבלים, נשלטים ומפוקחים על ידי הצבא הישראלי, תחת פיקוח והגנה ישירים של הצבא הישראלי. כל זה חלק מקמפיין עיוות מכוון ודה-הומניזציה מכוונת של חייהם של פלסטינים, מה שמאפשר לאחר מכן לכובשים רצחניים להאשים בנוחות את הפלסטינים בכך שהסיוע לא הגיע. בינתיים, עדים בשטח כמו כולנו, ועובדי בריאות רבים מרחבי העולם, והאו"ם […] פרסמו לאחרונה כי הישראלים משתמשים ברעב כנשק מלחמה. על פי החוק הבינלאומי, הכובש חייב לא רק לאפשר כניסת סיוע, אלא גם לחלק אותו, דבר שהמשטר הרצחני מסרב לעשות, ובמקום זאת מבצע מעשי טבח כמו כאשר מאות נאבקו להשיג קמח ממשאית הסיוע בטבח הקמח בפברואר. המשבר הנוכחי לא ניתן לפתרון באמצעות כוח צבאי או באמצעות משחקים פוליטיים. הדרך היחידה לעצור את מקרי המוות היא לעצור את האלימות באופן מיידי. כפי שנאמר לאחרונה באו"ם, הפסקת אש לא תפתור הכל, אך בלעדיה, לא ניתן לפתור דבר. זה לא קשור לצדדים בסכסוך, זה קשור לזכויות אדם. זהו רצח עם ועלינו לקרוא לו כך, וזהו רצח עם שממשלת קנדה שותפה לו. אני קורא לכל מנהיגינו לשים קץ לרצח עם זה באמצעות הפסקת אש מיידית וקבועה. להסיר את המצור על רצועת עזה כדי שסיוע הומניטרי מכל מעברי הגבול יוכל להיכנס בחופשיות ולהיות מועבר תחת הדרכתו ופיקוחו של האו"ם. קנדה והעולם חייבים לכבד ולציית להחלטת בית הדין הבינלאומי לצדק, ויש לסגור את הפער בין רטוריקה לפעולה.
ד"ר בן תומפסון:
בוקר טוב. ב-30 בנובמבר 2023, יחד עם המנהיגים הלאומיים של שלושה ארגוני צדקה בינלאומיים גדולים, כולל רופאים ללא גבולות, נפגשתי עם משרדו של ראש הממשלה טרודו. לפני שנה, תיארנו ראיות לפשעי מלחמה שבוצעו על ידי ישראל. אלה כללו פגיעה במזון ובמים, חסימת סיוע הומניטרי, והרג לא פרופורציונלי של נשים וילדים. לפני שנה, דרשנו מממשלת קנדה לדרוש בפומבי הפסקת אש, שממשלת קנדה תגנה בפומבי את ישראל על פגיעה בבתי חולים ובעובדי שירותי בריאות, ושממשלת קנדה תגנה בפומבי את ישראל על הפרות נרחבות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי, כולל פשע רצח עם. לפני שנה, התעלמו מדרישתינו. בקשות לפגישת המשך נדחו. שנה לאחר מכן, כעת, אנו משדרים בשידור חי את הסיוט הגרוע ביותר של העזתים. במקום בו אנחנו והעזתים האמנו במשפט ההומניטארי הבינלאומי, מצאנו את שותפותה לעבירה של ממשלת קנדה. כישלונה לדרוש אחריות מישראל אז הביא למותם של עשרות אלפי נשים וילדים פלסטינים. ישראל הרגה למעלה מ-18,000 ילדים [2]. כל אוניברסיטה נהרסה. רוב בתי החולים נהרסו. ישראל פוגעת במים, דלק, מזון, וחוסמת סיוע הומניטרי. כל זה היה ברור בנובמבר 2023, לפני שנה. הודענו זאת למשרד ראש הממשלה אז. אני עומד בפניכם היום, אחד מ-25 עובדי שירותי בריאות קנדים שהיו בעזה במהלך רצח העם. היינו עדים לפשעי המלחמה של ישראל, והקמנו קבוצה קיבוצית בשם "עדי עזה", הכוללת מאות עובדי בריאות מארצות הברית, בריטניה וקנדה, ועורכי דין למשפט הומניטרי בינלאומי. אנו מסכימים פה אחד שישראל מבצעת רצח עם. כעת, לתקשורת כאן שהתביישה להשתמש במילה הזו, עליכם להפסיק לצנזר אותה. השימוש של העיתונות הצרפתית במילה "רצח עם" היה צעד קריטי בסיום רצח העם ברואנדה. ישראל מבצעת רצח עם בעזה, הגיע הזמן שתתחילו לומר זאת. באוגוסט השנה שלחנו מכתב ובו הזהרנו את ממשלת קנדה מפני מחיר חוסר המעש שלה, בדרישה לפעולה מיידית להסרת המצור הישראלי על סיוע הומניטרי, לדרוש גישה בלתי מוגבלת לאספקה רפואית וכירורגית לעזה, לחוקק אמברגו נשק דו-כיווני מלא ולציית להחלטות בית הדין הבינלאומי לצדק ובית הדין הפלילי הבינלאומי. עד היום אין לנו תגובה. למרות שמכתב זה נחתם על ידי כל אחת ואחד מעובדי הבריאות הקנדיים שהיה בעזה במהלך רצח העם הזה. כעדים לרצח העם הזה, אנחנו מאוחדים. אף אחד מאיתנו לא רוצה להיות כאן. אנחנו רוצים שהפוליטיקאים של המדינה הזאת יעשו את עבודתם ויסיימו את רצח העם הזה. אבל במקום זאת, ג'סטין טרודו ומלאני ג'ולי בחרו להקשיב לקבוצות הלובי הישראליות. עמדותיהן של קבוצות אלה התנגדו להפסקת אש, הכחישו את פשעי המלחמה של ישראל, הכחישו את רצח העם של ישראל, זלזלו בפסיקות בית הדין הבינלאומי. זוהי התערבות זרה. מדוע אתם מוכנים לערער עשרות שנים של משפט הומניטרי בינלאומי עבור קבוצות לובי ישראליות שרוצות להאריך רצח עם? אנחנו, כ"עדי עזה", כולנו היינו בעזה. אנחנו יודעים מה ראינו. אנחנו מסרבים להפסיק לדבר על רצח העם. אז, ג'סטין טרודו ומלאני ג'ולי: התעלמו מאיתנו על אחריותכם. ג'סטין טרודו ומלאני ג'ולי, עליכם לקרוא בגלוי לישראל להפסיק לחסום סיוע הומניטרי, מזון ומים. עליכם לכבד בפומבי ולציית להחלטות בית הדין הפלילי הבינלאומי ובית הדין הבינלאומי לצדק. זה כולל תמיכה במדינה פלסטינית באו"ם. עליכם להפעיל אמברגו נשק דו-כיווני מלא עכשיו. אפילו פרוטה אחת מכסף קנדי לא יכולה ללכת לתמיכה במדינה שמבצעת רצח עם. אמרתי קודם, כמו רבים מעמיתיי, שאני לא רוצה להיות כאן. אבל כמו עמיתיי מ"עדי עזה", אני לוקח את האחריות שלי ברצינות רבה. כל דבר שאני יכול לעשות כדי לעצור רצח עם – אעשה. אבל כהומניטר וכרופא, אני לא יכול לעשות זאת בעצמי. רצח עם צריך להסתיים על ידי מנהיגים בינלאומיים כמו ג'סטין טרודו ומלאני ג'ולי, כאשר הם מחליטים לקחת את האחריות שלהם ברצינות גם כן. אחינו ואחיותינו הפלסטינים ראויים לחיות בכבוד, ללא כיבוש וללא רצח עם. ג'סטין טרודו ומלני ג'ולי, מעשיכם עד כה תמכו ברצח העם של ישראל. הגיע הזמן שתשנו כיוון. הגיע הזמן שתפעלו. תודה.
(1) הערת המתרגמים/ות: במועד בו נאמרו הדברים, מספר ההרוגים בעזה לפי משרד הבריאות בעזה היה 44,429 בני אדם. נוסף למספר זה 10,000 בני אדם הוגדרו נעדרים.
ראו – https://www.ochaopt.org/content/reported-impact-snapshot-gaza-strip-26-november-2024
(2) הערת המתרגמים/ות: במועד בו נאמרו הדברים, מספר הילדים ההרוגים בעזה לפי משרד הבריאות בעזה היה 13,319. לא כולל נעדרים.
ראו בבפניה בהערה הקודמת.

אחריות בינלאומיתפנייה למנהיגי העולםתנאי בתי חוליםתת־תזונהחסימת סיועמחלותעקירה בכפייהרצח עםמשלוחי נשקילדיםאירוע רב נפגעיםיתומיםמיםציוד רפואי מתכלהבני ערובהארגון הבריאות העולמיבית החולים כמאל עדואן