“הייתי קורבן של פשע מלחמה בעצמי, מאחר שהישראלים ירו פצצה מונחית GPS על הבית שבו שהה צוות רפואי בריטי. היו להם את קואורדינטות ה-GPS שלנו והם ידעו מי אנחנו, הם ידעו איפה אנחנו בכל שנייה ביום כי תיאמנו עם צה"ל.”
ד"ר עאמר שועייב: למעשה הייתי קורבן של פשע מלחמה בעצמי, מאחר שהישראלים ירו פצצה מונחית GPS על הבית שבו שהה צוות רפואי בריטי. היו להם את קואורדינטות ה-GPS שלנו והם ידעו מי אנחנו, הם ידעו איפה אנחנו בכל שנייה ביום כי תיאמנו עם צה"ל. אז זה היה ניסיון מכוון להתנקש בצוות הרפואי הבריטי כדי להניא כל צוות רפואי […]. עכשיו, הבעיה שלי היא, אם להודות, שכתבתי לך אחרי שחזרתי מעזה, והסברתי מה קרה. אני מזועזע שלא הייתה לך הסקרנות האינטלקטואלית לעקוב אחר המכתב שכתבתי לך על ההפצצה ועל העובדה שזו הייתה ראיה חד משמעית לפשע מלחמה. איך אני אבטח בך כחבר פרלמנט? כחבר מפלגת הלייבור לכל החיים, כבוחר במחוז, וכאזרח בריטי, אני לא יכול לסמוך עליך בפרלמנט כשאני כותב לך. אז, אם אני לא יכול לסמוך עליך לגבי התמיכה שלך כאחד מבוחריך, איך אני יכול לסמוך על מפלגת הלייבור ועליך בכל עניין אחר, כולל שירות הבריאות הלאומי ? […] נדרשת יושרה אישית כדי להצביע נגד הזרם. אני חושש שזה משהו שחסר לך, למרבה הצער.
חבר פרלמנט: אתה צריך לעשות בחירה במצב הזה, מה הדבר הכי מועיל שאתה יכול לעשות כדי לעזור לפתור את המצב בעזה? חשבתי, ואני עדיין חושב, שהדבר הנכון מבחינתי לעשות הוא להישאר בספסל הקדמי ולהעלות את הטיעונים שדיברתי עליהם.
ד"ר עאמר שועייב: עדיין לא תמכת בי כבוחר שלך.
חבר פרלמנט: אני מצטער אם לא תמכתי בך באופן אישי. אני לא יכול לתמוך בכל אדם ואדם.
ד"ר עאמר שועייב: אבל זו העבודה שלך!