זום אין 3: טיהור אתני בצפון עזה, אוקטובר-דצמבר 2024
עודכן לאחרונה1: 5.12.24
באוקטובר 2024, ישראל החלה במבצע נוסף בצפון רצועת עזה. כמעט מיד התברר כי מבצע זה שונה באופן מהותי מהמבצעים שקדמו לו. ישראל החלה דה פקטו במצור מוחלט על צפון עזה, תקפה ישירות אזרחים ובתי חולים, וניסתה לסלק את האוכלוסייה המקומית מהשטח בתהליך שזוהה במהירות כטיהור אתני.
חלק זה מתמקד במבצע זה, החל מהאופן שבו המבצע ומטרותיו הוצגו בשיח הישראלי והבינלאומי כדי לספק ראיות לכך שהאירועים היו ברורים כבר מתחילתם. בהמשך החלק בוחן את המצור עצמו, את השימוש של ישראל ברעב ככלי נשק במלחמה, ואת ההתקפות על האוכלוסייה האזרחית בצפון עזה, שכולם תמכו במערכת הטיהור האתני. החלק עוסק גם בהתקפות על מתקני בריאות ועובדי מערכת הבריאות בצפון הרצועה.
תוכניות, קולות וסיקור תקשורתי
התוכנית למבצע זה נדונה מזה זמן רב בישראל תחת השם "תוכנית הגנרלים". התומך הבולט והקולני ביותר היה האלוף במיל' וראש המועצה לביטחון לאומי לשעבר, גיורא איילנד. על פי התוכנית, ישראל הייתה אמורה לדרוש מתושבי צפון עזה להתפנות בתוך שבוע מהאזור. מי שיבחרו להתפנות יקבלו מזון ומים באזור ייעודי. לאחר מכן צה"ל יהדק את המצור ויעצור את כניסת כל המזון, המים והסיוע ההומניטרי לאזור שפונה, מה שיאלץ את התושבים הנותרים להיכנע או למות מרעב (למידע נוסף, ראו את הפרק על טיהור אתני/קולות ותוכניות מרכזיות במסמך זה).2 תחקיר ישראלי חשף כי התוכנית עוצבה על ידי ארגונים נוספים כמו "צו 9",3 שהיה אחראי לחסימת הסיוע ההומניטרי לעזה במהלך אביב-קיץ 2024 (והוטלו עליו סנקציות על ידי ארצות הברית בתגובה).4
בתוך השיח הישראלי, התוכנית זכתה לתשומת לב משמעותית בתקשורת, שלרוב תמכה. התוכנית פורסמה על ידי עמותה שטענה כי חברים בה יותר מ-1,500 קציני צה"ל.5 כבר באמצע ספטמבר, כלי תקשורת בישראל דיווחו כי מפקדים בכירים בצה"ל שוקלים את תוכנית הגנרלים (שכונתה גם תוכנית איילנד),6 ומכתב עליו חתמו 27 שרים וחברי כנסת קרא לראש ממשלת ישראל לאמץ אותה רשמית.7 התוכנית זכתה לתמיכה מסוימת גם באקדמיה הישראלית.8 בסוף ספטמבר הצהיר ראש הממשלה כי "התוכנית הגיונית ונמצאת בדיון".9 חבר כנסת אמר בתחילת אוקטובר שהתוכנית מיושמת.10 בסוף אוקטובר, עמותה ישראלית קיימה אירוע מרכזי כהכנה להתנחלות יהודית בעזה. באירוע השתתפו 19 שרים וחברי כנסת.11
זמן קצר לאחר תחילת המבצע הצבאי בצפון עזה (ראו בהמשך), התברר שתוכנית הגנרלים, או גרסה שלה, מבוצעת דה-פקטו. עיתונאים ישראלים הצביעו על התוכנית במפורש כבר ב-6.10.12 עוד כלי תקשורת ישראלים הכירו בכך כבר באמצע אוקטובר,13 עם אינדיקציות לכך שהתוכנית לא נדונה לעומק ולא התקבלה עליה החלטה פוליטית פורמלית.14 גם קולות בינלאומיים החלו להיות מודעים לתוכנית בשלב זה.15 בתגובה, איילנד עצמו טען כי תוכניתו אינה מיושמת מכיוון שצה"ל החל במבצע הצבאי לפני פינוי האזרחים, מה שיגדיל באופן משמעותי את מספר האבידות בצד הפלסטיני.16
קולות מסוימים בשיח הישראלי – כולל מאמר המערכת של "הארץ" בסוף אוקטובר – קראו לחיילי צה"ל לסרב ליישם את התוכנית.17 לקולות אלו לא הייתה השפעה מיידית על חיילים. קולות ישראלים אחרים קראו לפעולה נרחבת של מוסדות בינלאומיים – כולל סנקציות – כדי לעצור את ישראל. בין אלו הייתה עצומה עליה חתמו כמה אלפי ישראלים שקראו להטיל "כל סנקציה אפשרית" על ישראל כדי לעצור את ההתקפה על עזה.18 גם לקריאה זו הייתה השפעה מועטה. עם זאת, זמן קצר לאחר פרסום הקריאה קרא שר המשפטים של ישראל לעונש מאסר של 20 שנה על אזרחים ישראלים המקדמים סנקציות נגד ישראל.19
באמצע-סוף אוקטובר היו אינדיקציות ברורות לכך שהמבצע מתנהל על פי תוכנית פורמלית. כך למשל ראש הממשלה עצמו סירב לבקשת מזכיר המדינה האמריקאי אנטוני בלינקן להצהיר בפומבי שישראל לא מתכננת לגרש או להרעיב את האוכלוסייה בצפון עזה. בלינקן הזהיר שהמשך הפעולה הישראלית עלול לסכן את המשך התמיכה הצבאית שארצות הברית סיפקה לישראל.20 בסוף אוקטובר הודו מפקדים בצה"ל כי למרות שצה"ל השיג את המטרות הצבאיות שלו באזור, כוחות צה"ל מנעו מפלסטינים לשוב לבתיהם.21 קולות בינלאומיים הגיבו בדאגה דומה. גורם סיוע באו"ם הצהיר כי "כלל האוכלוסייה בצפון עזה נמצאת בסכנת חיים."22
בתחילת נובמבר הצהיר קצין בכיר בצה"ל כי הפלסטינים לא יוכלו לשוב לבתיהם בג'באליה בסוף המבצע הצבאי.23 מאמר המערכת של "הארץ" הצהיר כי צה"ל מבצע טיהור אתני בצפון רצועת עזה.24 קולות בינלאומיים השתמשו במילים חריפות יותר להביע את דאגתם. בהצהרה משותפת, מנהיגים של 15 ארגוני או"ם וסיוע הומניטרי הצהירו כי "המצב המתפתח בצפון עזה הוא אפוקליפטי" וחזרו על כך שכלל האוכלוסייה בצפון עזה "נמצאת בסכנת מוות מיידית ממחלות, רעב ואלימות".25 באמצע נובמבר, שר האוצר של ישראל אמר שישראל צריכה להישאר בצפון עזה ללא הגבלת זמן כדי ללחוץ על חמאס לשחרר את החטופים.26 ערוץ טלוויזיה ישראלי מרכזי שידר ריאיון עם פרופסור ישראלי שקרא ליישב מחדש את עזה והסכים במפורש לבצע טיהור אתני של עד שני מיליון פלסטינים, כולל הריגת מאות אלפים שלא יעזבו.27
בסוף נובמבר, הארגון ההומניטרי Oxfam קבע שישראל נמצאת בשלבים המאוחרים של טיהור אתני של מחוז צפון עזה.28 כמה ימים לאחר מכן, משה יעלון, רמטכ"ל ושר ביטחון לשעבר, טען שישראל מבצעת טיהור אתני בפלסטינים בצפון עזה.29 פוליטיקאים רבים – כולל שני מנהיגי מפלגות המרכז-שמאל היהודיות – וכלי תקשורת, כמו גם צה"ל, דחו את טענותיו של יעלון.30
המצור וטיהור אתני
המצור
בשטח, הצעד הראשון במבצע היה הטלת מצור משולש. המצור הכללי על רצועת עזה, שהחל בשנת 2007 אך עבר לשלבו הנוכחי בתחילת המלחמה, הודק. במהלך אוקטובר 2024, ישראל עצרה כמעט לחלוטין את כניסת הסיוע ההומניטרי לעזה. במהלך החודש נכנסו בממוצע 58 משאיות ביום, המספר הנמוך ביותר מאז נובמבר 2023 (המינימום הקודם היה 113 משאיות ביום בדצמבר 2023).31 כמות האספקה (מזון, מים, ציוד רפואי) שנכנסה הייתה כרבע מהממוצע של תשעת החודשים הקודמים ב-2024 (26.4 אלף טון באוקטובר 2024 לעומת 103.4 אלף טון).32 נתונים אלו מתייחסים לכל רצועת עזה, והם דווחו בתקשורת הישראלית החל מסוף אוקטובר.33
בנוסף למצור הכללי, הוטל מצור הדוק יותר על צפון הרצועה, כלומר האזור שמצפון למסדרון נצרים שכולל את העיר עזה וצפון עזה. כמות האספקה והסיוע ההומניטרי שנכנסה לאזור זה הייתה נמוכה באופן משמעותי ממה שנכנס לחלקה הדרומי של הרצועה.34
המצור השלישי וההדוק ביותר הוטל על צפון עזה – הנפה הצפונית ביותר מבין חמש הנפות של הרצועה, שמצפון לעזה העיר – במיוחד על ג'באליה, בית חאנון ובית להיא. אלו היו גם האזורים שבהם הופעל הכוח הצבאי הרב ביותר, כפי שניתן לראות בהתקפות היומיות הרבות, בעיקר מהאוויר (ראו בהמשך). כפי שציינו משקיפים רבים כבר באמצע וסוף אוקטובר, לאזור זה לא הוכנסו מזון או מים במשך שבועות.35 צה"ל ביסס מסדרון תנועה בכיוון מזרח-מערב שהפריד את צפון עזה מהעיר עזה.36 עדויות מהשטח המחישו את היעדר המזון.37 סרטונים מהרצועה הראו טרקטור של צה"ל משמיד אספקת סיוע הומניטרי במחסן בג'באליה.38
האו"ם ו-39 ארגוני סיוע הומניטריים הזהירו בבהילות מהמצב בצפון עזה. האו"ם דיווח בתחילת נובמבר כי כל הניסיונות של ארגוני סיוע להעביר מזון לאזורים הנצורים בצפון עזה באוקטובר נחסמו על ידי ישראל.39 ישראל טענה באופן שקרי כי "אין [=לא נותרה] אוכלוסיה אזרחית" במקומות כמו בית להיא, בהם היא המשיכה להפציץ אזרחים בימים שלאחר מכן.40 רק 11 אחוזים מהתנועות המתואמות לספק סיוע הומניטרי לצפון עזה התאפשרו על ידי ישראל.41 משימה אחת להגשת סיוע הומניטרי הורשתה להיכנס ב-11 בנובמבר, אך עיכובים באישורי התנועה ומסלולים צפופים הובילו להקטנת השיירה מ-14 משאיות לשלוש בלבד.42 משאית אחת הגיעה לבית ספר בבית חאנון, אך צה"ל ביצע פשיטה על בית הספר זמן קצר לאחר מכן, ובאירוע נהרגו יותר מ-20 אזרחים.43 המצור ההדוק המשיך באמצע נובמבר, וצה"ל לא איפשר את רוב ניסיונות הסיוע ההומניטרי לצפון עזה.44 אף אחד מהניסיונות של גורמי סיוע להגיע לצפון עזה לא התאפשר באופן מלא. רק 5 מ-53 משימות לאזור בנובמבר קיבלו אישור עקרוני, אך כולן הוגבלו באופן משמעותי בשטח.45 מזג אוויר חורפי בסוף נובמבר החמיר את תנאי החיים הקשים שחוותה האוכלוסיה האזרחית.46
בהמשך לתקדימים מוקדמים יותר במהלך המלחמה, ההנחה הרווחת הייתה שכל שינוי בהיקף חלוקת הסיוע ידרוש את אישור ארצות הברית. כבר באמצע אוקטובר, שבועות ספורים לפני הבחירות בארצות הברית, הוציאו שרי החוץ והביטחון האמריקאים מכתב שבו פורטו 19 צעדים שישראל נדרשת לעמוד בהם. הצעד הבולט ביותר היה התרת כמות גדולה בהרבה של סיוע הומניטרי לעזה. המכתב ציין באופן ספציפי שישראל צריכה להכניס 350 משאיות לעזה מדי יום. ארה"ב אף איימה להפסיק את אספקת הנשק לישראל אם צעדים אלו לא יבוצעו תוך 30 יום. ישראל לא עמדה בתנאים אלו,47 למרות שדו"ח של ה-Famine Review Committee מה-8.11 קבע שיש סבירות גבוהה שרעב מתחיל באופן מיידי.48
עם הגעת הדדליין של המכתב האמריקאי חודש לאחר שליחתו, דו"ח שנכתב על ידי שמונה ארגוני סיוע ציין כי הייתה "אי-עמידה, עיכובים משמעותיים או נסיגה" ב-15 מתוך 19 הצעדים שפורטו במכתב, וקבע כי המצב בצפון עזה "גרוע יותר כיום מאשר לפני חודש".49 הסיוע שנכנס לעזה – הסעיף שזכה לתשומת הלב הציבורית הרבה ביותר ברשימה – היה פחות משליש מהכמות הנדרשת (ראו לעיל לפרטים נוספים).50 ויחד עם זאת, עוד לפני תום המועד, ארצות הברית אותתה כי לא תממש את איומיה.51 בכירה אמריקאית שהייתה מעורבת במצב ההומניטרי בעזה אמרה לארגוני סיוע שארצות הברית לא תשקול להפסיק את הסיוע הצבאי אם ישראל תעצור כניסת מזון ותרופות לעזה משום שישראל היא בעלת ברית קרובה מדי.52 בהמשך לאינדיקציות מוקדמות אלו, כשהמועד הגיע, ארצות הברית נמנעה מפעולה.53 בסוף נובמבר, נותרה מעט מאוד אספקה בצפון עזה. עובד Oxfam האחראי על חלוקת הסיוע באזור דיווח שהוא אכל ארוחה אחת ביום שכללה פריט אחד.28
המבצע הצבאי
המבצע הצבאי של ישראל בצפון רצועת עזה החל ב-5 באוקטובר, עם תקיפות אוויריות שגרמו למותם של עשרות עזתים וכניסת טנקים ישראליים לאזור.54 ישראל המשיכה בהטמנת ופיצוץ חביות נפץ באזורי מגורים, שהרסו עשרות בתים, רבים מהם לא מאוכלסים.55 לאחר מספר ימי מצור, ישראל החלה לקרוא לאוכלוסייה האזרחית המקומית להתפנות.56 במקביל, ישראל קראה לפינוי שלושת בתי החולים שנותרו בצפון עזה.57 בעוד שחלק מהעזתים עברו דרומה,58 רבים בחרו להישאר.59 במקביל, על פי עדויות רבות אנשים שניסו להתפנות הותקפו בהפצצות או בירי – כולל משפחות גדולות שנשאו דגלים לבנים.60 במקרים מסוימים, צה"ל עיכב אנשים שניסו להתפנות.61 צה"ל השתמש בחלק מהעצורים הפלסטינים כמגנים אנושיים, והכריח אותם לדפוק על דלתות ולבקש מפלסטינים אחרים להתפנות.57 באמצע אוקטובר, האו"ם גינה את "המספר הגדול של אזרחים שנפגעו" במבצע הישראלי.62
כחלק מהמבצע, ישראל ניסתה לפגוע בתשתיות האזרחיות שתמכו באוכלוסייה העזתית. כבר ב-9 באוקטובר, מחסן הקמח האחרון בצפון עזה נשרף בהתקפה ישראלית.63 שתי המאפיות האחרונות בצפון נסגרו באמצע-סוף אוקטובר.64 ישראל הנחתה את יחידות ההגנה האזרחית המקומיות – קבוצות אנשים שתפקידן היה לחלץ אנשים מהריסות ולהעבירם לבתי חולים – להפסיק את פעילותן. לאחר מכן עצרה ישראל חלק מחברי היחידות האלו והרגה אחרים. ב-23 באוקטובר הכריזו היחידות המקומיות כי הן "הפסיקו לחלוטין" את פעילותן וכי האזרחים נותרו "ללא שירותים הומניטריים".65 כתוצאה מכך, בהתקפות רבות לאחר מכן, האוכלוסייה המקומית נותרה ללא סיוע בפינוי הריסות לאחר הפצצות, העברת פצועים לבתי חולים או אפילו בפינוי גופות.66 במשך מספר ימים מנעה ישראל ממשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) גישה לבניינים שקרסו, עד שלבסוף ציינה שאין עוד טעם לאפשר גישה משום שהאנשים מתחת להריסות ככל הנראה מתו.67 באמצע אוקטובר ישראל גם הפסיקה לאפשר לשישה ארגוני סיוע רפואי שפעלו בעזה להיכנס לרצועה, ללא מתן הסבר.68 בסוף נובמבר, ההגנה האזרחית במחוז עזה דיווחה שכל רכבי כיבוי האש, ההצלה והאמבולנסים שלהם הפסיקו לעבוד בשל מחסור בדלק.69
ישראל גם הגבילה או ביטלה סיוע אחר לצפון עזה. מדיניות זו כללה ניסיונות לנתק את אספקת המים באמצעות איסור על העברת דלק לתחנות השאיבה המקומיות ולמתקן ההתפלה.70 עדויות מאמצע נובמבר הראו שצה"ל השתלט על מתקן ההתפלה המקומי והשתמש בו כבסיס מאולתר.71 מבצע הסיוע ההומניטרי של ארגון הבריאות העולמי (WHO) לחסן כ-120,000 ילדים נגד פוליו נעצר באופן זמני.72 ישראל גם ניסתה לצמצם את כמות המידע היוצאת מצפון עזה. פעולותיה של ישראל הרגו חלק מהעיתונאים הנותרים באזור, וצה"ל הכריז על אחרים כמשויכים לחמאס – מהלך שרבים הבינו ככזה שהתיר את דמם.73 במקביל, האזור חווה "שיבושים חמורים בתקשורת, כולל באינטרנט".39
ההפצצות היומיות על צפון עזה נמשכו לאורך כל המבצע, וגרמו למותם של מאות אזרחים לפחות. כבר בסוף אוקטובר התרחשו אירועי הרג המוניים על בסיס יומי – תקיפות שפגעו בעשרות עד מאות אזרחים בכל פעם – שהמשיכו לפחות עד תחילת דצמבר.74 במקרים רבים, צה"ל לא טען שהאנשים שנפגעו בתקיפות היו קשורים לחמאס.64 למרות שתוצאותיהן של רבות מהתקיפות צולמו, בשל מצבה הרעוע של מערכת הבריאות, המגבלות על שירותי אינטרנט סלולרי, והיעדרם של עיתונאים חיצוניים, התקשורת הבינלאומית תלויה במספרים שפורסמו על ידי משרד הבריאות הפלסטיני ועיתונאים מקומיים. הערכות לגבי מספר ההרוגים בצפון עזה היו מגוונות, אך רובן עברו את ה-1,000 בחודש הראשון של המבצע.75 בתחילת דצמבר, ארגון ההגנה האזרחית הפלסטינית העריך כי למעלה מ-2,700 פלסטינים נהרגו, שכמחצית מהם לא נאספו מהשטח, ושלמעלה מ-10,000 פלסטינים נפצעו.76 סיפוריהם הטראגיים של מספר פלסטינים ממחישים את השפעת ההתקפה על האוכלוסייה המקומית.77 צילומים תיעדו בתי קברות מאולתרים בלב אזורים עירוניים, כמו שוק בית להיא.78
אחת ההתקפות הגדולות ביותר התרחשה בג'באליה, שם נהרגו למעלה מ-150 אזרחים כאשר צה"ל הפציץ 11 דירות מגורים באותו רחוב ב-24 באוקטובר.79 נודעו מעט פרטים על התקפה זו משום שצה"ל לא איפשר לאנשי רפואה ולצוותי ההגנה האזרחית להגיע לאזור.80 תקיפה גדולה נוספת התרחשה ב-29 באוקטובר, כאשר צה"ל תקף בניין בן חמש קומות שבו שהו מעל 200 פלסטינים. צה"ל טען כי הבניין הותקף משום שתצפיתן של חמאס זוהה על גגו יום קודם לכן.81 בסופו של דבר זוהו כ-137 הרוגים.82 דובר ההגנה האזרחית בעזה טען כי 255 אנשים נהרגו מכיוון שרבים נותרו מתחת להריסות משום שלא הייתה דרך לחלץ אותם.83 עדויות מצולמות מצפון עזה מראות אנשים רבים שנמחצו מתחת לבניינים,84 כמו גם מצבים קשים אחרים.85 דווח שהתקפה נוספת ב-17 בנובמבר על בניין בן חמש קומות בבית להיא גרמה למותם של לפחות 50 או 72 פלסטינים.86 על פי דיווחים, התקפה ליד בית החולים כמאל עדואן ב-20 בנובמבר גרמה למותם של 66 פלסטינים.87 כמה התקפות קטנות יותר זכו לתשומת לב ציבורית גם כן. סרטון אחד מראה ילד שנפצע בתקיפה – כנראה מטיל – שוכב ברחוב ("בחתיכות", לפי המתעדת שצילמה מרחוק). מספר עוברי אורח ניגשו לעזור לו, ונפגעו מהתקפה נוספת.88 התקפות גדולות אחרות זכו לפחות תשומת לב ציבורית, כמו התקפה על בניין בבית להיא שגרמה למותם של 87 פלסטינים שהתרחשה במהלך זמן בו התקשורת נותקה ב-19 באוקטובר.89
התקפות על בתי ספר – ששימשו כמרכזים בהם שהו מאות פלסטינים עקורים לאחר שהבתים שלהם נהרסו – היו נפוצות.90 דוח של UNICEF בתחילת נובמבר מצא שלפחות 64 מתוך 226 התקפות על בתי ספר מאז תחילת המלחמה התרחשו באוקטובר 2024, ושרוב ההתקפות האלו התרחשו בצפון.91 עמותה תיעדה עשרות התקפות על בתי ספר בצפון עזה באוקטובר 2024.92 כמות משמעותית של עדויות מנובמבר מצביעה על כך שהדפוס נמשך גם בחודש זה.93 עיתונאי מקומי ציין כי הוא היה עד להפצצה חדשה של בית ספר כמעט מדי יום.94 כמות ההתקפות דווחה גם בתקשורת הישראלית.95
במקביל לכך, דווח על הוצאות להורג של פלסטינים,96 כולל פלסטינים שהיו עצורים.97 אזרחים נהרגו בעת שעמדו בתור לקבלת מים.98 אחרים מתו מחשיפה או תשישות בזמן שפונו.99 שורדים הביעו ייאוש ממצבם, על רקע הפצצות, הרס והיעדר סיוע הומניטרי.100 לדברי מתאם הומניטרי של האו"ם שביקר בבית ספר בצפון עזה, תנאי המשפחות שחיפשו שם מקלט היו "בלתי נסבלים". הוא דיווח כי ביוב זרם בכל מקום וכי פסולת הייתה בכל מקום, וטען כי "זה לא מקום בו בני אדם צריכים לשרוד. זה מעבר לדמיון".39
כבר באמצע אוקטובר, חיילים רבים בצה"ל העלו תמונות שבהן תיעדו את שריפתם של מבנים שונים בג'באליה.101 לפחות פעמיים במשך יומיים באמצע נובמבר, חיילים שרפו בתי ספר של האו"ם שבהם שהו פלסטינים עקורים.102 חיילים אחרים דיברו על התנחלות יהודית באזור.103 עדויות מסוימות החל מסוף אוקטובר – כמו חיילים שהציבו מזוזה על דלת בבניין שבו שהו104 או הדפיסו ספר תניא105 – מצביעות על כך שחלקם תכננו להישאר בצפון עזה. צילומי לוויין מאמצע נובמבר הראו שישראל הורסת מבנים כדי ליצור מסלול מזרח-מערב נוסף, הפעם חוצה את צפון עזה (בית חאנון, בית להיא וג'באליה) מהעיר עזה.106 בסוף נובמבר, צילומי לווין הראו שג'באליה נחרבה "כמעט לחלוטין".107
רוב התקשורת הישראלית לא הקדישה תשומת לב רבה לאירועים בשטח.108 במקרה חריג אחד, עיתונאי ישראלי ששולב עם צה"ל בעזה ראיין עזתים שגורשו מבתיהם. הוא שאל אותם מי אחראי למצבם והביע הסכמה כאשר האשימו את חמאס.109 התגובות היו צפויות, משום שהיו מוקפים בחיילי צה"ל. במקרים אחרים, התקשורת הישראלית התמקדה בסיפורים זניחים, כמו קבוצה של חיילים שגילו שקנאי שנתקע בבנזין והצילו את חייו.110
השילוב של תקיפות, פירוק שרידי החברה האזרחית והעברות אוכלוסייה כפויות הוביל פלסטינים רבים לעזוב את צפון עזה. תמונות של פלסטינים העוזבים את צפון עזה בהמוניהם הופצו בתקשורת וברשתות החברתיות. בתמונה אחת, מעל 200 פלסטינים הונחו על ידי צה"ל להתפשט, ולאחר מכן הוחזקו שעות ארוכות בחוץ בקור, תוך שהם נתונים להשפלה מילולית.111 מקומות שבהם שהו פליטים פלסטינים, כמו בתי ספר, הוצתו, בעוד הפליטים ששכנו בהם נעקרו שוב.112 עדויות מהשטח מראות את קשיי הפליטים.113 באמצע נובמבר העריך האו"ם שכ-100,000-131,000 איש נעקרו מצפון עזה לעיר עזה, וכ-65,000-75,000 איש נותרו.114 מספר הפלסטינים שעברו לדרום הרצועה, מעבר למסדרון נצרים, היה זניח נכון לכתיבת הדברים.
בסוף נובמבר, עדויות מהשטח תיארו גופות פזורות בכל מקום ואנשים פצועים ש"נחנקו מדמם ולא היה מי שיעזור להם".115 בתחילת דצמבר, מקורות ישראלים ופלסטינים דיווחו שאזרחים עזתים סולקו מבתי הספר האחרונים בהם חסו בצפון הרצועה (ספציפית בית להיא וג'באליה).116 בנוסף, היו גם עדויות לחברה פרטית ישראלית אשר הפעילה בולדוזרים כחלק מהריסת ג'באליה, ודיווחים על אנשים שאינם חיילים באזור.117
מערכת הבריאות
בתחילת המבצע נותרו שלושה בתי חולים בצפון עזה: כמאל עדואן, אל-עודה ובית החולים האינדונזי. ניסיונותיהם להמשיך ולפעול עוררו תשומת לב ציבורית מסוימת. מוקדם במבצע, רופאים מקומיים נאלצו לבצע ניתוחים ברחוב כדי להציל חיים.118 באמצע-סוף אוקטובר, מאמצים הומניטריים להביא לבתי החולים מזון, דלק, דם ותרופות נדחו.119 צה"ל קרא לרופאים להתפנות מבתי החולים בטענה שחייהם בסכנה, כיוון שצה"ל תכנן לפוצץ את המבנים.120 זמן קצר לאחר האזהרות, צה"ל כיתר את בתי החולים121 ואז פשט עליהם.122 בבית החולים כמאל עדואן עוכבו 57 אנשי צוות רפואי, ומתוכם שוחררו מאוחר יותר 14. חלקם נורו ונפצעו בניסיון לחזור לבית החולים.123 לפחות אדם לא מזוהה אחד נקבר מחוץ לחומות בית החולים (הזיהוי אמור להיעשות בבתי החולים, וכנראה היה מסוכן מדי להכניס את הגופה).124 הפשיטה גם גרמה לנזק בתחנת החמצן של בית החולים, מה שהוביל למותם של שני תינוקות.125 בהקשר זה ציין ארגון הבריאות העולמי (WHO) כי הגישה לבתי החולים בעזה "נעשית בלתי אפשרית" וכי הוא איבד קשר עם בית החולים כמאל עדואן.126 סרטונים שפורסמו מאוחר יותר הציגו את ההרס באזור בית החולים.127
הקול המרכזי שסיפר על דעיכתה של מערכת הבריאות בצפון עזה היה מנהל בית החולים כמאל עדואן, ד"ר חוסאם אבו ספייה.128 כבר בתחילת אוקטובר הצהיר אבו ספייה כי לא יעזוב את בית החולים כל עוד יש בו מטופלים,129 ובראיון מאוחר יותר סיפר שמדינה זרה הציעה לחלץ אותו ואת משפחתו והוא סירב מתוך מחויבות למטופליו.130 הוא דיווח על תנאי בית החולים במהלך המצור והפשיטה, ונעצר לזמן קצר עם אנשי צוות נוספים במהלך הפשיטה בסוף אוקטובר. אף ששוחרר במהרה, בנו בן ה-15 נהרג באותו יום.131 אבו ספייה ציין כי הוא ורופא נוסף בלבד נותרו אז בבית החולים ביחד עם יותר מ-145 מטופלים שהיו זקוקים לניתוחים, אשר חלקם גססו עקב מחסור בטיפול. אבו ספייה הדגיש שלא היו להם האמצעים הנדרשים כדי לטפל במטופלים.132
במהלך רוב אוקטובר ונובמבר, המשיך אבו ספייה לספק עדכונים יומיים על התנאים ותפעול בית החולים שלו. הוא קרא לקהילה הבינלאומית לספק סיוע הומניטרי וציוד, לשלוח צוותי חילוץ לחלץ אנשים מההריסות ולשלוח רופאים שיסייעו בטיפול במטופלים הרבים. אבו ספייה והרופא האחר שנותר בבית החולים היו רופאי ילדים, ללא התמחות בניתוחים.133 אבו ספייה הדגיש כי "מערכת הבריאות קרסה לחלוטין", אף שבית החולים המשיך לפעול באופן מוגבל.134 עדויות מצולמות הצביעו על היעדר שירותי חילוץ או אמבולנסים לפינוי אנשים מההריסות, לפינוי פצועים או לכיסוי המתים בתכריכים.135
בתחילת נובמבר נותר מנתח אחד בלבד בשלושת בתי החולים בצפון עזה.136 צה"ל המשיך לתקוף את בית החולים כמאל עדואן, כולל פגיעות ישירות במטופלים ילדים.137 התקפה אחת גרמה לשריפה שהרסה את מכלי המים של בית החולים, מה שהותיר אותו ללא אספקת מים.138 בתי החולים פונו חלקית בתחילת נובמבר, כאשר חלק מהמטופלים במצב קשה הועברו לבתי חולים בדרום עזה.139 מטופלים שהיו תלויים במכונות הנשמה לא יכלו להתפנות משום שלא נותרו אמבולנסים עם מכונות הנשמה ברצועה. חייהם של מטופלים אלו היו תלויים בדלק שנותר בבית החולים כמאל עדואן.64 ניסיונות נוספים להביא ציוד נכשלו.140
העדכונים המאוחרים יותר של אבו ספייה התייחסו למותם של פצועים בשל מחסור בציוד,141 למותם של אנשים שנקברו מתחת להריסות בהיעדר יחידות ההגנה האזרחית שיחלצו אותם,142 ולמותם של רופאים נוספים בצפון עזה.143 הוא ציין מספר פעמים כי לאלו שהצליחו להגיע לבית החולים היה סיכוי לשרוד, ואילו אלו שלא – נותרו למות.144 אבו ספייה דיבר גם על התקפות ישירות על בית החולים, שפצעו אנשי צוות, ותיאר כיצד רחפנים הטילו "פצצות קול" (רימוני הלם?) ופצצות נוספות על חצרות בית החולים.145 ניסיונות רבים להביא רופאים מומחים לבית החולים נדחו.146
באמצע נובמבר החל אבו ספייה לדווח על תושבי עזה שסבלו מתת-תזונה והגיעו לבית החולים.147 מספר ימים לאחר מכן, תוך 24 שעות, קיבל בית החולים 17 ילדים בתת-תזונה והתייבשות, בעוד שקשיש נפטר מהתייבשות.148 במהלך פשיטה נוספת על בית החולים הופשטו (בתנאי קור) עשרות פלסטינים, כולל מטופלים, ועוכבו לפני שחלקם נלקחו למקומות לא ידועים.149 המשאבים המעטים שנותרו הובילו את בית החולים לפרסם קריאה לעזתים מקומיים להם נותרו תרופות להביא אותן לבית החולים.150 מספר עדויות, ככל הנראה מבית החולים, מאששות את היעדרם של רופאים וציוד, כמו גם את סבלם של המטופלים.151 רופאים גם היו צריכים להתמודד עם אובדן בני משפחותיהם. שני רופאים שעבדו בבית החולים כמאל עדואן איבדו 17 ו-19 בני משפחה בימים עוקבים באמצע נובמבר.152משימה הומניטרית ב-17 בנובמבר העבירה דלק לבית החולים ופינתה חלק מהמטופלים, אבל לא קיבלה אישור להעביר מזון וקיבלה אישור להעביר רק חלק מהציוד הרפואי שתוכנן.153 ההתקפות על בית החולים המשיכו – כולל פגיעות בפצועים ממש מחוץ לשער או למשרד של אבו ספייה.154 התקפות נוספות בסוף נובמבר פצעו מספר עובדי רפואה ופגעו בתשתיות החשמל והחמצן של בית החולים.155 באחת מהן נהרג מנהל מחלקת טיפול נמרץ בבית החולים.156 אבו ספייה עצמו נפצע ביחד עם שתי בנותיו בהתקפה אחרת.157 אבו ספייה ואנשי צוות רפואי אחרים צילמו עצמם מוחים באחד מחדרי בית החולים, ואמרו כי כ-20 אנשי צוות נפגעו בתוך בית החולים.158 התקפות על בית החולים, לפעמים אף חמש פעמים ביום, המשיכו גם בתחילת דצמבר.159 צוות חירום רפואי הגיע לבית החולים בפעם הראשונה לאחר 60 יום ב-1.12.76
מידע על שני בתי החולים האחרים בצפון עזה היה פחות נגיש, אך עדויות שנאספו בתחקיר של AP שפורסם בנובמבר 2024 לאחר חודשים של איסוף עדויות על הפשיטות על שלושת בתי החולים בצפון עזה מצביעות על חוויות דומות.160 משלחת הומניטרית לבית החולים אל-עודה באמצע נובמבר העבירה דלק וציוד רפואי, ופינתה מטופלים, אבל לא קיבלה אישור להעביר מזון או מים. בשל המחסור, בית החולים פעל 4 שעות ביום.161 בית החולים הותקף שוב בסוף נובמבר.162 גם בתי החולים בעיר עזה התמודדו עם מחסורים רבים.163
הצוות של AP ראיין עדים רבים אך "מצא שישראל הציגה מעט או אפילו לא הציגה ראיות לנוכחות משמעותית של חמאס" בשלושת בתי החולים הצפוניים.164 בבית החולים אל-עודה, צה"ל מעולם לא טען לנוכחות חמאס. בבית החולים האינדונזי טען צה"ל שזיהה פתח מנהרה בחצר באמצעות צילומי אוויר, אך לאחר הפשיטה לא הוצגו ראיות לכך, ולא נמסרה תשובה לשאלה אם נמצאו מנהרות בפשיטה. צה"ל הצהיר כי חמאס השתמש בבית החולים כמאל עדואן כמרכז פיקוד אך לא הציג ראיות לכך, והציג סרטון של אקדח אחד בלבד שנמצא לכאורה במקום.165 מתוך כל בתי החולים שצה"ל פשט עליהם מאז תחילת המלחמה ועד לתחקיר AP, צה"ל הציג פתח מנהרה אחד בלבד (בשטחי בית החולים שיפא', ראו למעלה).166