על המחבר ועל המסמך

מסמך זה נכתב מתוך תחושת אחריות עמוקה ומחויבות להתמודדות עם המשבר ההומניטרי והפוליטי המתמשך ברצועת עזה. אני, לי מרדכי, היסטוריון העובד באוניברסיטה ישראלית ואזרח ישראלי, כתבתי אותו תוך שימוש במומחיות המקצועית שלי כהיסטוריון ומתוך מחויבות מוסרית לבחון ולתעד את האירועים המתגלגלים. על בסיס ניסיוני בביצוע מחקר קפדני וניתוח ביקורתי של מקורות, לקחתי על עצמי עבודה זו גם כאזרח המחויב להגיב לפעולות ממשלתו וגם כאקדמאי השואף להגן על זכויות אדם ועקרונות אתיים.

מסמך זה נכתב מתוך אמונה כי שתיקה מול אי צדק אינה מתקבלת על הדעת. באווירה שבה קולות מחאה הם נדירים, המסמך שואף לשמש עדות לסבל האדיר המתרחש בשטח ולהציע תיאור מבוסס ראיות ושקיפות של הנעשה, כמיטב יכולתי. המסמך משקף את אמונתי בצורך לשלב בין מחקר מדויק ואחריות מוסרית לפעולה בעת התמודדות עם אירועים בעלי השלכות כה עמוקות על ההווה והעתיד במרחב שבין הירדן והים.

המסמך משמש בו בעת גם כהצהרה ציבורית וגם כאוסף של עדויות ועובדות. הוא שואף לעשות סדר במצב המורכב שלפתחנו. כתבתי את המסמך תוך כדי איסוף ראיות ממקורות מהימנים, כולל ארגוני סיוע הומניטרי, תחקירים ודו"חות שונים, ועדויות ממקור ראשון, כדי להבין טוב יותר את הנעשה במלחמה ואת השפעותיה. במהותו, המסמך משמר תיעוד וסינתזה עבור אלו המחפשים להבין את המציאות לנגד הנרטיבים המנוגדים בשיח הציבורי.

המסמך כתוב בטון מדוד ועובדתי, ונמנע משפה רגשית כדי לתת לראיות לדבר בעד עצמן. באמצעות מסמך זה אני מקווה לתרום משהו לשיח הציבורי על המלחמה ולעודד קוראות וקוראים להתמודד באופן רציני עם ממדיה האנושיים וההיסטוריים.

המסמך הוא עבורי מעשה של עדות — שיקוף של מחויבותי לצדק, אחריות ואחריות אתית להבטיח שאירועי הימים האלו יסופרו וייזכרו. אני מזמין את הקוראות והקוראים לבחון באופן ביקורתי את הראיות ולשקול את השאלות המוסריות והפוליטיות שהמצב הנוכחי מעלה.