מעורבותה של ארה"ב במלחמה
עודכן לאחרונה: 18.6.24
ארה"ב שיחקה תפקיד מרכזי במלחמת חרבות ברזל מאז תחילתה באמצעות התמיכה שנתנה לישראל. תמיכה זו התבטאה באופנים שונים: סיוע צבאי (נשק) ומימון לקניית סיוע מארה"ב; הגנה על ישראל באמצעות שימוש בכוחות צבאיים אמריקאיים התקפיים והגנתיים; תמיכה דיפלומטית; ושחרור ישראל מפיקוח אמריקאי ומדרישה לתת דין וחשבון על פעולותיה. תתי החלקים למטה מתארים את כל אחד מהאופנים הללו. תת החלק החמישי בוחן את השינויים המשמעותיים ברטוריקה האמריקאית מאז תחילת המלחמה, שהפכה להיות ביקורתית יותר עם הזמן. המגמה הכללית ברורה – ארה"ב תמכה בישראל באופן מוחלט דרך פעולותיה. ההערות הביקורתיות יותר שלה כלפי ישראל כמעט ולא הובילו לשינויים במדיניותה כלפי ישראל. תת החלק האחרון בוחן בקצרה חלק מהמקרים של חוסר הסכמה ביחס למדיניות הממשלה האמריקאית – הן בממשל והן בחברה הרחבה יותר. חלק מאוחר יותר, "זום-אין 2", בוחן את המחאות בקמפוסים בארה"ב מאפריל ובמאי.
סיוע צבאי לישראל
ארה"ב שלחה סיוע צבאי לישראל הרבה לפני המלחמה, כך ש"ישראל היא נמען הסיוע הגדול ביותר במצטבר של ארה"ב מאז מלחמת העולם השניה". בסך הכל סיוע זה הגיע ל-158 מיליארד דולר עד 2023 (יותר מ-260 מיליארד דולר ועד ל-317.9 מיליארד דולר בהווה אם מחשיבים גם את האינפלציה).1 ב-2016, ממשלות ארה"ב וישראל החליטו שבעשור בין 2019-2028 ארה"ב תספק לישראל 38 מיליארד דולר בסיוע צבאי (בשני העשורים הקודמים, ארה"ב סיפקה לישראל 30 ו-21.3 מיליארד דולר).2 בעשור לפני המלחמה (2013-2022), 68% מהנשק שייבאה ישראל הגיע מארה"ב.3
ארה"ב החלה לספק סיוע צבאי לישראל תוך שעות מתחילת מתקפת ה-7.10. בעשרת הימים הבאים, ארה"ב שלחה חמישה משלוחי נשק לישראל.4 בחודשיים הראשונים של המלחמה, ארה"ב שלחה כ-200 מטוסים עם כ-10,000 טון של ציוד צבאי.5 בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה, ארה"ב סיפקה לישראל לפחות 15,000 פצצות, שכללו יותר מ-5,000 פצצות לא מונחות ויותר מ-5,400 פצצות במשקל טון, כמו גם יותר מ-57,000 פגזי ארטילריה בקוטר 155 מ"מ6 (ישראל השתמשה ביותר מ-100,000 פגזי ארטילריה בפחות מחודשיים של לחימה).7 כלי נשק אחרים שאותם ביקשה ישראל כללו מזל"טים מתאבדים, מזל"טים מפציצים, טילים ופגזי מרגמה.8 בחודשים לאחר מכן נרשמו מכירות נוספות של כלי נשק אלו ואחרים.9
בתחילת מרץ נחשף שארה"ב אישרה יותר מ-100 מכירות נשק נפרדות לישראל מאז תחילת המלחמה, ושממשל ביידן עקף את הקונגרס כדי לאשר את המכירות – בכך שנמנע לדווח עליהם באמצעות אישור לישראל להשתמש במאגרי תחמושת אמריקאיים בשטחה, זירוז משלוחים שהיו מתוכננים למועד מאוחר יותר, ומשלוח הנשק בעסקאות קטנות יותר שנותרו מתחת לסף שמעליו הממשלה היתה צריך לדווח לקונגרס.10 רק שתי מכירות נשק לישראל נודעו בציבור עד לזמן ההוא.11 באותו זמן, עובדי מדינה בארה"ב טענו שהיו 600 מקרים פוטנציאליים של העברת או מכירת נשק לישראל, שערכם הכולל היה למעלה מ-23 מיליארד דולר.10 בשבועות ובחודשים הבאים, ארה"ב המשיכה לאשר משלוחי נשק לישראל. בסוף מרץ, למשל, ארה"ב אישרה העברה של 1,800 פצצות נוספות במשקל טון ו 500 פצצות נוספות במשקל רבע טון, ואישרה להעביר 25 מטוסי קרב ומנועים לישראל.12 בתחילת אפריל, הממשל האמריקאי אישר את ההעברה של יותר מ-2,000 פצצות קטנות יותר (רבע טון ומטה) לישראל.13
למרות שארה"ב סיפקה כמות עצומה של סיוע צבאי לישראל לאורך המלחמה, זרם הנשק והתחמושת דעך לאחר כמה חודשים כשכמות הנשק הזמין שארה"ב הייתה יכולה לשלוח במהירות במקביל למשלוחי הנשק לאוקראינה ושמירה על המצבורים לצרכיה קטנה.10 ארה"ב המשיכה למכור נשק לישראל באפריל, למשל בדיון על עסקה של יותר מ-18 מיליארד דולר למכירת עד 50 מטוסי קרב לישראל.14 באפריל, בית הנבחרים האמריקאי אישר תוספת תקציב של 26.3 מיליארד דולר לישראל (סיוע צבאי ישיר, אבל גם רכש כדי למלא את מצבורי התחמושת האמריקאיים בישראל, תמיכה בפעולות צבאיות אמריקאיות באזור, וסיוע הומניטרי).15 בתחילת מאי, ארה"ב הודתה שעיכבה משלוח אחד של נשק לישראל (6,500 ערכות שהופכות פצצות "טיפשות" לפצצות חכמות).16 יחד עם זאת, במקביל ארה"ב המשיכה לקדם עסקאות אחרות – כמו עסקה ששוויה מיליארד דולר.17
כל האמור לעיל מעיד על התמיכה הצבאית החזקה של ארה"ב בישראל.
שימוש פעיל בצבא האמריקאי
ארה"ב תמכה בישראל גם באמצעות הפעלת כוחות צבאיים אמריקאים במזרח התיכון מאז תחילת המלחמה. בימים שלאחר ה-7.10, ארה"ב שלחה שתי נושאות מטוסים לאזור. בהמשך היא שלחה מטוסים נוספים לאזור.18 כלים נוספים, כמו מערכות ההגנה הטובות ביותר ברשות האמריקאים, נשלחו גם הם למזרח התיכון.19 באמצע אוקטובר, ארה"ב הכינה כ-2,000 חיילים למשימה אפשרית בישראל.20 כל אלו הציגו את מחויבותה של ארה"ב לתמוך בישראל ולהרתיע גורמים אחרים באזור מלהרחיב את המלחמה. למקרה בו מלחמה כזו הייתה פורצת ויוצאת משליטה, האמריקאים הכנו תוכנית לפנות את כל אזרחיהם מישראל (יותר מ-600,000 בני אדם).21 בנוסף, ארה"ב שלחה גנרל וקצינים נוספים לסייע להנהגה הצבאית הישראלית לנהל את המלחמה.22
חלק מהכוחות הצבאיים האמריקאים פעלו בתוך ישראל (קיימים לפחות שני בסיסים אמריקאים בישראל.23) סיקור תקשורתי חשף שארה"ב משתמשת בחברות משנה ב"מספר בסיסים צבאיים" בישראל, לכאורה כדי לתמוך בפעילות יחידות מיוחדות במדינה.24 בתחילת המלחמה נחשפו חיילים מ"כוח דלתא" בישראל.25 על פי הפנטגון, חיילים אלו נמצאו במדינה למטרות מודיעין ותכנון, כמו גם ייעוץ לצה"ל במאמצים לאיתור ושחרור החטופים, והם השתתפו בפעולה הישראלית ששחררה ארבעה חטופים ביוני לפחות באופנים אלו.26 אנשים אחרים שמעורבים במלחמה מתוך ישראל כוללים קציני CIA, סוכני FBI ונציגים של ה-DIA.27 היועץ לביטחון לאומי של ביידן אמר שהמודיעין שארה"ב מעבירה לישראל אינו מוגבל ושארה"ב "לא מונעת כלום [מישראל]. אנחנו מספקים את כל המקורות, כל הכלים, כל היכולות".27
עם התארכות המלחמה, ארה"ב נמשכה ללחימה, בדרך כלל בצורת הפצצה של מטרות שתקפו את ישראל ו/או התנגדו לתפקידה של ארה"ב במלחמה. בים האדום באופן ספציפי, ספינות אמריקאיות יירטו טילים רבים שאותם שלחו הח'ותים מתימן החל מאמצע אוקטובר.28 כשהח'ותים החלו לתקוף ספינות הקשורות לישראל וספינות בדרכן לישראל,29 ארה"ב החלה להפציץ אותם גם כן החל מאמצע ינואר ועד למועד כתיבת מסמך זה.30 התמיכה האמריקאית בישראל הובילה להתקפות רבות (מעל 170) על בסיסים אמריקאים בעירק ובסוריה.31 אחרי ששלושה אמריקאים נהרגו בהתקפה כזו על בסיס בירדן או ליד ירדן בסוף ינואר,32 ארה"ב הגיבה בקמפיין נרחב של הפצצות מהאוויר וחיסולים ממוקדים על מטרות באזור (בתימן, עירק וסוריה) שהמשיך בחודשים שלאחר מכן.33
ארה"ב הפכה למעורבת באופן ישיר יותר בלחימה לזמן קצר באמצע אפריל, כשהשתתפה ביירוט הטילים והמזל"טים שאותם שיגרה איראן לישראל בתגובה להתקפתה של ישראל על השגרירות האירנית בסוריה (שעליה ישראל לא יידעה את ארה"ב).34 לאחר שיירטה יותר מחצי מהטילים והמזל"טים האיראניים (שהיו חלק מאחת ההתקפות הגדולות ביותר של מזל"טים בהיסטוריה),35 ארה"ב הכריזה במהירות שלא תצטרף לישראל במתקפת נגד על איראן.36 באופן זה היא ככל הנראה שיחקה תפקיד חשוב בהרגעת המתיחות המיידית בין ישראל ואיראן.
סיוע דיפלומטי
לאורך המלחמה, ארה"ב סיפקה לישראל סיוע דיפלומטי שהפך לנחוץ לאור התנהלות ישראל בעזה. האינדיקציה הברורה ביותר של סיוע זה הייתה שורה של הטלות וטו אמריקאיות במועצת הביטחון של האו"ם, הגוף היחיד באו"ם שבעל סמכות ביצועית. אינדיקציות אחרות כוללות את השימוש בהשפעה האמריקאית על מוסדות בינלאומיים כמו בית הדין הבינלאומי לצדק.
ארה"ב חיזקה את התמיכה הדיפלומטית שלה בניסיון להימנע מלדבר על הורדת הלהבות כבר בתחילת המלחמה. מזכר פנימי מאמצע אוקטובר ניסה למנוע מדיפלומטים אמריקאים לומר בהצהרות פומביות שארה"ב רוצה לראות פחות אלימות, בטענה שבכירים במדינה לא רוצים שהצהרות וראיונות לתקשורת ישתמשו במונחים ספציפיים כמו "הפחתת מתיחות/הפסקת אש", "סוף לאלימות/לשפיכות הדמים" ו"חזרה לרגיעה".37 כמה ימים לפני כן, מזכיר המדינה האמריקאי השתמש באחד המונחים האמורים בטוויטר/X, ולאחר מכן מחק את הטוויט שלו והעלה במקומו טוויט אחר בנימה מיליטריסטית יותר.38 החלטה אמריקאית זו הסירה לחצים מישראל בתחילת המלחמה, שהייתה החלק האגרסיבי ביותר שלה נכון לזמן הכתיבה, ואפשרה לישראל יתר חופש לפעול כרצונה.
ארה"ב פעלה כדי לתמוך בישראל גם באו"ם. באמצע אוקטובר, היא הטילה וטו על החלטה של מועצת הביטחון שקראה ל"הפסקות הומניטריות" בלחימה (12 מדינות הצביעו בעד, ארה"ב התנגדה, 2 מדינות אחרות נמנעו).39 בסוף אוקטובר, ארה"ב דחתה הצהרה ללא השלכות ביצועיות מהעצרת הכללית אשר קראה להפסקת אש הומניטרית (שעברה ברוב של 121 מול 14, עם 44 מדינות שנמנעו).40 בתחילת דצמבר, ארה"ב הטילה וטו נוסף במועצת הביטחון של האו"ם שקראה ל"הפסקת אש הומניטרית מיידית" (13 מדינות תמכו, ארה"ב התנגדה, מדינה אחרת נמנעה).41 בסוף פברואר, ארה"ב הטילה וטו שלישי הקורא להפסקת אש מיידית (13 מדינות תמכו, ארה"ב התנגדה, מדינה אחרת נמנעה).42 בהצבעה רביעית במועצת הביטחון שקראה להפסקת אש מיידית בסוף מרץ ארה"ב בחרה להימנע (14 מדינות אחרות הצביעו בעד). כשההצבעה עברה, הנוכחים בחדר מחאו כפיים בתקווה לסוף המלחמה.43 למרות זאת, ארה"ב הכריזה במהירות שההחלטה לא הייתה מחייבת.44 בדיעבד להחלטה לא הייתה השפעה על מהלך המלחמה.
ארה"ב הייתה מעורבת גם בעיכוב תהליכים אחרים.45 כך, למשל, היא הטילה וטו על הבקשה הפלסטינית ממועצת הביטחון של האו"ם לחברות מלאה באו"ם (12 מדינות תמכו, ארה"ב התנגדה, 2 מדינות נוספות נמנעו).46 על פי דברי המנכ"ל של ה-American Arab Chamber of Commerce, מזכיר המדינה האמריקאי איים שאם פלסטין תהפוך למדינה, ארה"ב תפסיק לממן את האו"ם, מה שיוביל לרעב ("העולם יצטרך לרעוב [ללחם] כמו שהעזתים [רעבים] עכשיו").47 הניסיון של ארה"ב להציע הפסקת אש זמנית במועצת הביטחון של האו"ם – הפעם הראשונה בה השתמשה במונח "הפסקת אש" – נכשל לאחר שרוסיה וסין הטילו וטו במרץ.48 ביוני, ארה"ב עשתה מאמצים רציניים יותר להגיע להפסקת אש, אבל נכון לזמן הכתיבה לא הצליחה לגרום לישראל או לחמאס לקבל את הצעתה באופן גלוי.
ישראל עצמה רמזה לכך שלארה"ב הייתה השפעה כלשהי על בית הדין הפלילי הבינלאומי. באפריל, על רקע שמועות שבית הדין יוציא צווי מעצר נגד מנהיגים ישראלים כמו ראש הממשלה, ישראל הודיעה לארה"ב שבמקרה כזה היא תעניש את הרשות הפלסטינית ועשויה לגרום לקריסתה.49 המהלך נועד לגרום לאמריקאים להפעיל לחץ על בית הדין הפלילי הבינלאומי כדי למנוע את הוצאת צווי המעצר. במקביל, 12 סנטורים רפובליקנים כתבו מכתב לתובע של בית הדין ובו איימו עליו באופן אישי ועל עובדיו והקולגות שלו, ומשפחותיהם במידה ויוציא צווי מעצר נגד מנהיגים ישראלים ("אם תסמן את ישראל כמטרה, נסמן אותך כמטרה… ראה הוזהרת").50
כשבית הדין הפלילי הבינלאומי התחיל בסופו של דבר את התהליך להוצאת צווי מעצר נגד מנהיגים ישראלים, ביידן דחה את ההליך וטען ש"מה שקורה [בעזה] אינו ג'נוסייד".51 הממשל האמריקאי אותת שיטיל סנקציות על בית הדין,52 ובית הנבחרים האמריקאי העביר הצעת חוק שתממש סנקציות כלכליות והגבלות ויזה לאינדיבידואלים ושופטים הקשורים לבית הדין ולמשפחותיהם.53
פיקוח אמריקאי ודין וחשבון ישראלי
במקביל לתמיכתה הגדולה בישראל, ארה"ב הקטינה למינימום את הפיקוח שלה על פעולותיה של ישראל – כמעט בוודאות בשל החלטה פוליטית של הממשל האמריקאי. דה פקטו, ארה"ב העדיפה שלא לדעת או להעמיד פנים שאינה מודעת לעדויות הברורות שהגיעו מעזה. באותו הזמן, ארה"ב לא ניסתה לדרוש מישראל לתת דין וחשבון על פעולותיה אשר לא התאימו לחוקים ולערכים האמריקאים בעבר ובהווה. כתוצאה מהאמור לעיל, ישראל לא נתנה דין וחשבון על פעולותיה אפילו בתוך מערכת הכללים האמריקאית שאמורה לפקח על חלוקת הסיוע האמריקאי והשימוש בו.
בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה ארה"ב לא ביצעה הערכה רשמית האם פעולותיה של ישראל בעזה הפרו זכויות אדם, למרות אינדיקציות רבות שהעלו אפשרות זו.54 מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן קבע שהאשמת ישראל בג'נוסייד על ידי דרום אפריקה – שהוכרה כעומדת בגדר הסבירות – הייתה "חסרת בסיס".55 הדחיה המיידית של האשמות כאלו מנעה בדיקה רצינית יותר של התנהלותה של ישראל במהלך המלחמה, בדיקה אשר הייתה יכולה להוביל להשלכות רציניות יותר עבור התמיכה האמריקאית בישראל. יש אינדיקציות ברורות שהגורמים הבכירים בארה"ב העדיפו לעכב הערכות ובדיקות כאלו.56
על פי "חוקי להי" (Leahy laws, נקראו על שם הסנטור שיזם אותם) מ-1997, ארה"ב צריכה להפסיק את הסיוע לכל צבא זר או יחידות שיטור זרות שמואשמות בהפרת בוטה של זכויות אדם. אמת המידה הנדרשת היא נמוכה באופן מכוון ואינה דורשת הוכחה ברורה או עדויות ברורות ומשכנעות.57 יחד עם זאת, ישראל קיבלה יחס מקל באופן קבוע בנושא זה.56 סקירה של הגרדיאן מצאה שמנגנונים מיוחדים נועדו להגן על ישראל מחוקי להי, ושלא היו קיימים סידורים חריגים כאלו לאף בעלת ברית אחרת של ארה"ב (כפי שעובד לשעבר במחלקת המדינה האמריקאית אמר, "כולם ידעו שהחוקים שונים ביחס לישראל").58 מנהל קודם של המשרד במזכירות המדינה שאחראי על בדיקת ההקפדה על חוקי להי אמר דברים דומים.57 למרות כמה מכתבים שכתב להי (הסנטור) עצמו שהתייחסו להפרות חמורות של זכויות אדם על ידי צה"ל, אף יחידה בצה"ל לא נענשה מסיבה זו.59
מקרה דומה קשור לשיתוף מודיעיני. על פי חוקי ארה"ב, גורמים שמקבלים מידע מודיעיני אמריקאי אמורים לעמוד בסטנדרטים של החוק הבינלאומי. במקרה של ישראל, ביקורות פנימיות מצאו עדויות שהביטחונות שישראל נתנה לפיה היא עומדת בסטנדרטים אלו היו לא מספקים ושהייתה מעט מאוד ביקורת עצמאית על ישראל כדי לוודא שהמידע המודיעיני שסיפקה ארה"ב לא שימש למותם של אזרחים.60 מספר פקידים ומחוקקים חוששים מאותו תרחיש.27 כפי שצוין לעיל, אין אינדיקציות שארה"ב הגבילה את שיתוף המודיעין עם ישראל בתגובה לכך.27
בסוף אפריל, סיפור תקשורתי שיקף את הגישה של ממשל ביידן ביחס לדין וחשבון המצופה מישראל. חוקי להי האמורים היו מרכזיים במקרה זה. ב-18 באפריל, אתר ProPublica פרסם מאמר שבו בלינקן התעלם מהמלצה של פאנל מיוחד של משרד המדינה האמריקאי לפסול יחידות מסוימות בכוחות הביטחון הישראליים מסיוע אמריקאי בשל מעורבותן בהפרה של זכויות אדם, למשל במקרים של הרג ללא משפט או בטענה שחוקרים ישראלים עינו ואנסו מתבגר פלסטיני שהואשם בזריקת אבנים ובקבוקי תבערה.61 ב-20 באפריל (אותו היום בו בית הנבחרים האמריקאי הצביע על מתן 26 מיליארד דולר לישראל כסיוע חירום),62 האתר Axios פרסם סקופ לפיו הייתה ציפייה שארה"ב תטיל סנקציות על יחידה ספציפית על הפרת זכויות האדם שעשתה בגדה המערבית. רוב ההפרות האלו התרחשו הרבה לפני המלחמה הנוכחית,57 וכוללות, למשל, מקרה בו חיילים מהיחידה האמורה תפסו פלסטיני בן 78, אזקו אותו וחסמו את פיו, והשאירו אותו על הקרקע. הוא נמצא מת כמה שעות לאחר מכן (אף אחד לא עמד למשפט פלילי במקרה זה).63 שתי יחידות צבאיות אחרות ושתי יחידות אזרחיות אחרות הואשמו ב"הפרות זכויות אדם" אבל הממשל האמריקאי הסתפק בפתירת העניין עם ארבעת היחידות האלו באמצעות הליך "גישור מחודש" עם ישראל.64 באותו היום שהסקופ ב-Axios פורסם, ראש ממשלת ישראל הגיב בחריפות לרעיון לפיו יוטלו סנקציות על יחידה בצה"ל ("אם מישהו חושב שהוא יכול להטיל סנקציות על יחידה בצה"ל – אלחם בכך בכל כוחי"; הוא גם קרא לאפשרות "שיא האבסורדיות ושפל מוסרי").65 הסיפור משך תשומת לב רבה במשך כמה ימים,66 ולאחר מכן בלינקן כתב מכתב פנימי שהודלף ל-ABC ובו תיאר שישראל מסרה מידע חדש ביחס ליחידה האמורה ושגם במקרה זה הוא החליט על הליך של "גישור מחודש" במקום על סנקציות.67 מנהל קודם של המשרד במשרד החוץ האחראי על יישום חוקי להי אמר מאוחר יותר שמדיניות זו הייתה מקלה באופן חסר תקדים.57
באותו יום (ה-26 באפריל), מזכר אמריקאי חסוי חשף שבמזכר פנימי שנשלח לבלינקן, על פי USAID (גורם בארה"ב שאחראי על סיוע בינלאומי; 10 עובדים אישרו את המסמך) ישראל הפרה את החוק ההומניטרי הבינלאומי, בין השאר בשל מניעה מסיוע הומניטרי אמריקאי להיכנס לעזה.68 כפי שהתברר ביום שלמחרת, המסמך כלל גם ארבעה משרדים במשרד המדינה האמריקאי שהעריכו שהבטחונות של ישראל היו "לא אמינים ולא מהימנים" ושישראל תקפה אזורים מוגנים ותשתיות אזרחיות באופן קבוע, כמעט ולא פעלה כדי לחקור הפרות חוק, הרגה עובדים הומניטריים ועיתונאים בקצב חסר תקדים, והגבילה באופן שרירותי כניסת סיוע הומניטרי.69 כמה שבועות לאחר מכן באמצע מאי, משרד המדינה פרסם את הדו"ח הרשמי שלו בהמשך למזכר NSM-20 שחייב את הממשל האמריקאי לדווח לקונגרס על האם קיימים דיווחים מהימנים או האשמות שמנוגדות לטענות ישראל שהיא עומדת בכללי החוק הבינלאומי.70 הדו"ח קבע שישראל ככל הנראה השתמשה בנשק אמריקאי ב"מקרים שמעלים חשש" ביחס לעמידתה של ישראל בכללי החוק הבינלאומי, אבל גם קבע שישראל לא חסמה סיוע הומניטרי בהווה, שלא הייתה אינדיקציה לכך שישראל תקפה אזרחים בכוונה, וסיכם שבסך הכל ישראל הייתה מחויבת לדין הבינלאומי.71 גוף עצמאי פרסם סקירה מפורטת שהטילה ספק רציני במסקנות הדו"ח האמריקאי.72 מעט לאחר פרסום הדו"ח האמריקאי, עובדת ותיקה (20 שנים) במשרד המדינה האמריקאי, אשר הייתה אחת המומחיות שכתבו את הטיוטה של הדו"ח (עד סוף אפריל), התפטרה במחאה ואמרה שמסקנות הדו"ח היו מנוגדות לחלוטין לדעה הרווחת בקרב המומחים שנשאלו בנושא, ושהיה ברור שלישראל היה תפקיד בהגבלת המזון והציוד הרפואי שהוכנס לעזה.73
עם התארכות המלחמה, ארה"ב הטילה סנקציות על נציגים של תנועות ימין קיצוני בישראל, אבל סנקציות אלו היו סמליות במהותן. בפברואר, ארה"ב הטילה סנקציות על ארבעה אנשים שהואשמו בתקיפת פלסטינים ופעילי שלום ישראליים בגדה המערבית. מהארבעה נמנע להשתמש במערכת הפיננסית האמריקאית, ונאסר על אזרחים אמריקאים לעבוד איתם.74 פעולה זו התרחשה בזמן שביידן ביקר במישיגן, מדינת מפתח בבחירות הקרבות לנשיאות ארה"ב ובה יש אוכלוסיה ערבית-אמריקאית גדולה שהייתה ביקורתית ביחס לתמיכה של ביידן בישראל.75 בהקשר זה הסנקציות היו אינדיקציה שביידן ניסה להרגיע את מתנגדיו. באמצע מרץ, ארה"ב הטילה סנקציות חדשות נגד שתי התנחלויות בלתי חוקיות ששימשו בסיס להתקפות מתנחלים על אזרחים פלסטיניים, ונגד שלושה מתנחלים אחרים.76 למרות שבשלב ראשון בנקים ישראלים מנעו משבעת המתנחלים מלהשתמש בחשבונות הבנק האישיים והעסקיים שלהם,77 התקשורת הישראלית דיווחה שארה"ב הקלה את הסנקציות אחרי איום מצד שר האוצר הישראל לפיו יגרום לקריסת הכלכלה הפלסטינית (ארה"ב טענה שהקלת הסנקציות הייתה דומה למקרים אחרים).78 סבב שלישי של סנקציות כיוון לבעל ברית של השר לביטחון לאומי ולשני ארגונים שגייסו תרומות למתנחלים שנפגעו בסבבים הקודמים של הסנקציות.79 סבב רביעי של סנקציות באמצע יוני כוון לארגון המתנחלים "צו 9", שתקף את המשאיות שהעבירו סיוע הומניטרי לעזה.80 יחד עם זאת, הסנקציות עצמן, במיוחד לאחר ההקלה בהן, נותרו מוגבלות ולא אפקטיביות.81 המתנחלים עצמם, כמו גם ארגונים מקומיים של זכויות אדם ופלסטינים בגדה המערבית מתארים את האימפקט של הסנקציות כמינימלי.82 מספר האנשים המועט שמעורב עד כה מעיד שההממשל האמריקאי השתמש בסנקציות כדי להביע את חוסר שביעות הרצון שלו – בעיקר בפני מצביעים אמריקאים ולא ביחס לקהלים ישראליים או בינלאומיים – אבל נמנע מעשיה משמעותית יותר כדי לשנות את המציאות בזמן המלחמה.
יחסי ארה"ב-ישראל
למרות שארה"ב המשיכה לתמוך בישראל לאורך המלחמה, היא גם ביקרה אותה באופן מילולי על התנהלותה באופן בוטה יותר ככל שהזמן עבר. חלק מגישה זו ככל הנראה נועד להגביל את הפגיעה המשמעותית במוניטין הבינלאומי של ארה"ב בשל התמיכה שלה בישראל, כמו גם לפייס חלק מהמצביעים בבחירות הקרבות לנשיאות בארה"ב. במקביל, ארה"ב הגבילה את ישראל באופן מסוים מאז תחילת המלחמה. חלק מהמגבלות האלו הצליחו, כך נראה, למנוע מישראל לפתוח חזית נוספת בלבנון, או להאט ולהגביל את הפלישה הישראלית לרפיח. במקביל, ממשלת ארה"ב נמנעה מלבצע פעולות רציניות שיגבו את הטענות וההצהרות המילוליות האלו. חלק זה של המסמך נוגע ביחסים בין שתי המדינות על פי חודשים, כשכל פסקה מוקדשת לחודש (לאחר אוקטובר). הדגש הוא על דבריהם של בכירים אמריקאים כמו נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ומזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן.
דברי הממשל האמריקאי בתחילת ואמצע אוקטובר הדגישו את התמיכה המוחלטת של ארה"ב בישראל. כבר ב-7.10, ביידן קבע ש"ארה"ב עומדת לצד ישאל. לעולם לא נפסיק לערוב לבטחונם". הנשיא הבטיח שיתוף פעולה עם ישראל, וסיוע חומרי, צבאי ודיפלומטי, שתיאר כ"מוחלט".83 באמצע אוקטובר, ביידן ביקר בישראל ואמר ש"אני מגיע לישראל עם הודעה אחת: אתם לא לבד… ככל שארה"ב קיימת – ואנחנו נתקיים לנצח – לעולם לא ניתן לכם להיות לבד". 84
יחד עם זאת, החל מסוף אוקטובר, מניין המתים הפלסטיני הגדל הוביל את הממשל האמריקאי לשנות את הגישה ולכלול בדבריו גם אזרחים פלסטינים. ביידן ובלינקן דיברו בפירוש על הסיוע ההומניטרי לפלסטינים והצורך להגן על אזרחים בזמן הפלישה הקרקעית של ישראל.85 ביידן הביע ביטחון ש"ישראל תפעל בהתאם למידה… חוקי המלחמה" וש"חפי הפשע בעזה יוכלו לקבל גישה לסיוע רפואי, מזון ומים",86 ולחץ על נתניהו להכניס יותר סיוע הומניטרי לעזה.87 בלינקן טען שהאזרחים הפלסטינים היו קורבנות של חמאס וש"חייבים להגן על חיי האזרחים הפלסטינים", בין השאר באמצעות הכנסת סיוע הומניטרי נחוץ לתוך עזה.88 הממשל של ביידן ניסה ללחוץ על מקבילו הישראלי לחשוב על אסטרטגיית יציאה לפני תחילת הפלישה הקרקעית, ולנהל את המלחמה בזהירות.85 כפי שתואר למעלה, התמיכה האמריקאית לא השתנתה מאז באופן מהותי למרות ההתנהלות הישראלית שבעיקרה התעלמה מאזהרות מוקדמות אלו, אשר נותרו רלוונטיות עד לזמן הכתיבה של מסמך זה.
בנובמבר, ארה"ב המשיכה להאיץ בישראל להגביל את התגובה הצבאית שלה, באותו זמן שבכירים ישראלים – שלפעמים נאמו באותו זמן ומקום – שללו את הרעיון.89 ביידן ויועציו הבכירים הזהירו את ישראל מתגובת נגד בינלאומית שתגיע ותפגע בתמיכה ממנה נהנתה ישראל עד אז, עם השלכות חמורות על צה"ל ועל ישראל.90 ביידן חזר על דעתו שפתרון שתי המדינות הוא הפתרון היחיד לסכסוך הרחב יותר,91 אמר ש"חייבים לשמור" על בית החולים אל-שיפא' בהקשר לפשיטה הראשונה עליו בנובמבר,92 וגם ציין שמתנחלים בגדה המערבית חייבים לתת דין וחשבון על פעולותיהם האלימות.93 בלינקן ביקר את ישראל על כך שלא עשתה מספיק כדי להקטין את הנזק שנגרם לאזרחים בעזה, וקבע שהרבה יותר מדי פלסטינים כבר מתו וסבלו.94 הוא אפילו השווה את הילדים הפלסטינים שראה שהוצאו מההריסות לילדים שלו בגלל ש"איך אפשר שלא?".95 יותר מ-500 מינויים ועובדי מדינה בארה"ב ביקרו את התמיכה המוחלטת של ביידן בישראל במכתב ודרשו הפסקת אש, ולמעלה מ-1,000 עובדים ב-USAID קראו לממשל להשתמש באופן יעיל יותר בכוחו להגביל את כמות המוות של אזרחים בעזה.96 למרות אזהרות אלו, ארה"ב לא קבעה קווים אדומים לישראל.90
בדצמבר, ביידן הזהיר שישראל מאבדת את התמיכה הבינלאומית שלה בגלל ה"הפצצות חסרות האבחנה" שלה בעזה, והציע שנתניהו צריך "לשנות את הממשלה שלו".97 בלינקן חזר על הצורך של ישראל להגן על אזרחים ולהמשיך את הסיוע ההומניטרי,98 והצביע על הפער שבין ה"הכוונות המוצהרות [של ישראל] להגן על אזרחים וכמות האבידות הגדלה בשטח".99 הוא הוסיף ש"אסור שתהיה העברת אוכלוסיה קבועה בתוך הרצועה".100 במפגשים באחד הביקורים שלו בישראל, בלינקן הבהיר שישראל צריכה לסיים את המערכה הקרקעית שלה עד תחילת ינואר,101 למרות שהרמטכ"ל אמר שהמלחמה תמשיך לעוד "חודשים רבים".102 בלינקן גם אמר שסיום המלחמה "בהקדם האפשרי" הוא בעדיפות עליונה עבור הממשל האמריקאי.103
בינואר, ביידן ובלינקן ניסו לדון בשלום אזורי בהקשר של פתרון שתי המדינות,104 וגם בחנו את האפשרויות של ארה"ב להכיר במדינה פלסטינית לאחר המלחמה.105 למרות שנתניהו הצהיר שהוא לא יאפשר את הקמתה של מדינה פלסטינית, ביידן אמר שפתרון זה יכול להתקדם גם עם נתניהו כראש ממשלה.106 בכירים אמריקאים טענו שסבלנותו של ביידן עם נתניהו "פוקעת", שהיו תסכולים עמוקים בצד האמריקאי, ושביידן אמר לנתניהו שהוא לא רוצה שנה של מלחמה בעזה.107 בלינקן אמר שחייבים לאפשר לפלסטינים לחזור לבתיהם בעזה ושאסור להוציאם מהרצועה.108 במקרה אחר הוא תיאר את הקונפליקט כ"כואב במיוחד" וש"הסבל שובר את ליבי".109
בפברואר, ביידן תיאר את המערכה הישראלית כ"מוגזמת" וטען שהוא "מנסה מאוד עכשיו להגיע להפסקת אש סביב החטופים".110 דובר הבית הלבן אמר שפעולה ברפיח בנסיבות בהווה "תהיה אסון לאנשים האלו [כלומר פלסטינים] ולא נתמוך בה".110 כמה ימים לאחר מכן, ביידן אמר לנתניהו בשיחת טלפון שאסור להמשיך עם פעולה צבאית ברפיח ללא "תוכנית מהימנה וניתנת לביצוע שתבטיח את בטחונם ואת התמיכה בלמעלה ממיליון האנשים שמצאו מקלט שם [ברפיח]".111 באותו הזמן, שלושה פקידים אמריקאים הודו שארה"ב לא תעניש את ישראל אם תתחיל במערכה צבאית ברפיח.112 בלינקן קבע ש"ישראל חייבת להבטיח שמשלוח של סיוע מציל-חיים לעזה לא נחסם משום סיבה שהיא, על ידי אף אחד", והאיץ בישראל "לעשות יותר לעזור לאוכלוסיה האזרחית".113 למרות שביידן ובלינקן דחפו לתוכנית להפסקת אש (ביידן קיווה שיוכל להשיג הפסקת אש בתוך כשבוע), נתניהו הכריז באופן ציבורי שהמלחמה תמשיך עד שישראל תגיע לניצחון המוחלט.114 ייתכן שבתגובה, בלינקן קבע שהתרחבות ההתנחלויות בגדה המערבית היא "בניגוד לחוק הבינלאומי", ובכך חזר למדיניות האמריקאית המקובלת לפני ממשל טראמפ.115
בתחילת מרץ, נרטיב הפסקת האש המשיך כשסגנית הנשיא קמלה האריס קראה ל"הפסקת אש מיידית לפחות לששת השבועות הקרובים" בעזה בגלל "ההיקף העצום של הסבל בעזה".116 עד לזמן הכתיבה של מסמך זה, לא הייתה הפסקת אש כזו. כשארה"ב הודתה שכל אוכלוסיית עזה סבלה מ"רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי באופן אקוטי",117 ארה"ב החלה להצניח סיוע לעזה והחלה לעבוד על הקמת מזח זמני (ראה למעלה עבור שני הנושאים).118 באמצע מרץ, ראש הרוב הדמוקרטי בסנאט ביקר את נתניהו בנאום והכריז שהוא "מכשול מרכזי לשלום" ש"איבד את דרכו".119 ביידן שיבח את הנאום כ"טוב".120 ביידן עצמו אמר שנתניהו "פוגע בישראל יותר מאשר עוזר לישראל",121 וקבע ש"סיוע הומניטרי לא יכול להיות נושא משני או קלף מיקוח… הגנה על, והצלה של חיים של חפים מפשע חייבת להיות בעדיפות [גבוהה]".122 הממשל האמריקאי גם התמקד במערכה העתידית ברפיח. במרץ הייתה גם הפעם הראשונה בה ביידן השתמש ברעיון של קו אדום בנוגע לפלישה לרפיח ("זה קו אדום, אבל לעולם לא אעזוב את ישראל"), למרות שרבים בחרו לפרש את דבריו באופן מוגבל שלא שלל לחלוטין כל פעולה צבאית ברפיח.123 בלינקן הצהיר ש"פעולה צבאית רצינית [ברפיח] היא לא הדרך לעשות זאת. היא תסכן את חייהם של אזרחים רבים נוספים… היא מסכנת את ישראל בהמשך הבידוד שלה ברחבי העולם ומאיימת על בטחונה בטווח הארוך ועל מקומה בעולם.124 סגנית הנשיא האריס אמרה שארה"ב לא פסלה שום פעולה נגד ישראל במקרה בו תתקוף את רפיח.125 נתניהו, לעומת זאת, הצהיר שאם ארה"ב לא תסייע בהתקפה על רפיח "נצטרך לעשות את זה בעצמנו".126
בתחילת אפריל, ביידן הצהיר שישראל "לא עשתה מספיק כדי להגן על עובדי סיוע" או אזרחים בעזה ואמר שהוא "זועם ולבו נשבר בשל המוות של עובדי ה-World Central Kitchen."127 הוא חזר על כך שעל ישראל לקחת צעדים ספציפיים וקונקרטיים כדי להתמודד עם בעיית הפגיעה באזרחים, הסבל ההומניטרי והביטחון של עובדי הסיוע, וטען שהמדיניות האמריקאית בנוגע לעזה תלויה בצעדים שישראל תעשה בנושאים אלו.128 ביידן אמר גם שנתניהו עשה "טעות" בגישה שלו לעזה.129 בלינקן הזהיר שישראל עשויה להפוך לדומה לחמאס אם לא תגן על אזרחים עזתים.130 שר ההגנה לויד אוסטין, עם זאת, קבע שלארה"ב "אין שום ראיות" שישראל מבצעת ג'נוסייד בעזה (אבל לא שלל לחלוטין את הרעיון).131 ההתקפה האיראנית באמצע אפריל, אשר בה ארה"ב שיחקה תפקיד במרכזי בהגנה על ישראל, עצרה את רצף האמירות הביקורתיות של ארה"ב. בסוף החודש, הממשל האמריקאי חזר לקרוא לישראל להכניס עוד סיוע הומניטרי לעזה (בשביל ההקשר – אפריל היה החודש בו נכנסה כמות הסיוע הרבה ביותר לעזה עד לזמן הכתיבה של מסמך זה).132 הממשל האמריקאי החל גם לקרוא להפסקת אש שלה ישראל כביכול הסכימה, למרות שלא הייתה שום אינדיקציה שישראל תמכה בעסקה כזו.132
בתחילת מאי, ביידן התנה את הסיוע האמריקאי לישראל בפעם הראשונה, כשאמר באופן ספציפי שיפסיק לשלוח פצצות ופגזי ארטילריה לישראל אם תפתח בפלישה משמעותית לרפיח: "אמרתי בפירוש שאם ייכנסו [הישראלים] לרפיח – הם עוד לא נכנסו לרפיח עד כה – אם הם ייכנסו לרפיח, לא אספק את כלי הנשק שבהם השתמשו היסטורית כדי להתמודד עם רפיח, להתמודד עם הערים, שמתמודדות עם הבעיה הזו [של התקפת ערים]".133 הפלישה לרפיח התקיימה לאחר מכן, וביידן לא הפסיק את משלוחי הנשק לישראל בהמשך ל"אולטימטום" (על פי התקשורת האמריקאית) הקודם שנתן לישראל (פקיד אנונימי טען שמשלוח אחד עוכב).134 יתרה מזאת, בימים שלאחר מכן הממשל האמריקאי קידם עסקת מכירת נשק בסך של מיליארד דולר לישראל.135 בסוף מאי, הממשל האמריקאי הבהיר שלא ישנה את מדיניותו ביחס לישראל,136 בזמן שהמערכה הישראלית על רפיח התרחבה.137 בהקשר זה, ההנהגה של בית הנבחרים והסנאט משתי המפלגות הזמינו את נתניהו לנאום בקונגרס האמריקאי.138 באותו הזמן, ביידן קרא להפסקת אש קבועה, חשף הצעה מוקדמת לכך והאיץ בישראל ובחמאס לקבל אותה.139 במקביל למסרים הסותרים, ביידן הודה שכוחות הביטחון הישראליים השתמשו בפצצות אמריקאיות להרוג אזרחים פלסטינים,70 ופקידים בכירים אנונימיים תיארו את האסטרטגיה הישראלית בעזה כ"גול עצמי".140 בתגובה, כמה קולות ישראליים ניסו להצביע על קשרים בין ארה"ב וחמאס בשל אינטרסים משותפים ביניהם,141 בעוד שהשר לביטחון לאומי הצהיר ש"Hamas ❤️Biden" בטוויט.142
ביוני, ביידן הצהיר בראיון ש"יש לאנשים את כל הסיבות להגיע למסקנה" שנתניהו מאריך את המלחמה לצרכיו הפוליטיים האישיים.143 האמירה שלו התאימה להערכה של ה-CIA לפיה נתניהו יתנגד ללחץ לקבוע מראש את המצב בעזה ביום שאחרי המלחמה.144 באותו הזמן, ממשל ביידן קבע שישראל לא "חצתה קו אדום ברפיח" וכינה את הפעולה הצבאית שם כ"עליה" מתונה יותר.145 בהקשר זה יצוין כסקר פלסטיני מצא ש-51% מהנשאלים ברצועה טענו שהפעולה הישראלית ברפיח היא זו שגרמה להם לעזוב את המקום בו שהו עד אליה.146
התנגדות בממשל האמריקאי ובחברה האמריקאית
במהלך המלחמה פקידים אמריקאים רבים בחרו להביע את התנגדותם, חלקם בשמם וחלקם באופן אנונימי. שמונה או תשעה פקידים התפטרו באופן ציבורי עד סוף מאי.147 בתחילת מאי, פקידים אשר כבר התפטרו סיפרו שהם ראו עליה במספר ההתפטרויות הלא ציבוריות.148 על פי אחד המתפטרים, למעלה מ-24 פקידים התפטרו באופן פרטי.149 אחרים השתמשו בדרכים אחרות. במכתב אחד בפברואר, למעלה מ-800 פקידי ציבור באירופה ובארה"ב התנגדו לתמיכה של הממשלות שלהם למלחמה בעזה.150 באפריל, 90 עורכי דין בארה"ב ומחוצה לה, כולל 20 עורכי דין שעבדו בממשל האמריקאי, קראו לנשיא להפסיק את הסיוע הצבאי לישראל (עד מאי המספר גדל ל-130 בסך הכל).151 מספר פקידים אמריקאים בכירים קבעו במזכר פנימי שהם הטילו ספק במהימנות ההצהרות הישראליות לגבי השימוש הישראלי בנשק אמריקאי.69 אחרים תיארו באופן אנונימי את המדיניות של ביידן ביחס לישראל כ"טעות נוראית ומטופשת בעליל".152
המלחמה העצימה את הקיטוב הפנימי בארה"ב. למרות שהתמיכה בישראל נותרה חזקה יותר אצל מצביעים רפובליקנים, מספר גדול של סקרים מראה שהמדיניות של ביידן במלחמה קיבלה מעט תמיכה ממצביעי מפלגתו הדמוקרטים, אשר הביעו את מורת רוחם בדרכים שונות עם התקדמות המלחמה. בעוד ש-50% מהאמריקאים הסכימו עם הפעולה הצבאית של ישראל בנובמבר, במרץ המספר ירד ל-36%.153 כבר בינואר, 35% מהאמריקאים חשבו שישראל מבצעת ג'נוסייד בעזה (49% דמוקרטים, 18% רפובליקנים).154 המספר גדל במאי ל-39% (56% דמוקרטים, 23% רפובליקנים).155 במרץ, 52% מהאמריקאים (62% ממצביעי ביידן, 30% ממצביעי טראמפ) הסכימו שממשלת ארה"ב צריכה להפסיק לשלוח כלי נשק לישראל עד שישראל תפסיק את ההתקפה שלה על עזה.156 כשהשאלה נוסחה סביב שאלת משלוח נשק לישראל כדי לסייע לה במלחמתה נגד חמאס, 36% מהאמריקאים תמכו במדיניות ו-35% התנגדו לה.157 במאי, 51% מהיהודים האמריקאים שנשאלו תמכו בהחלטה של ביידן להפסיק את משלוחי הנשק לישראל אם היא ממשיכה בהתקפתה על רפיח.158 במאי, 70% מהאמריקאים שהתכוונו להצביע בבחירות תמכו בהפסקת אש קבועה בעזה.155 המופע הציבורי הבולט ביותר של התנגדות לממשלה היה רצף של הפגנות בקמפוסים בארה"ב שהגיע לשיא באפריל ובמאי. מחאות אלו מתוארות בפירוט רב יותר בחלק "זום-אין 2" בהמשך.