גרימת מוות לאוכלוסיה אזרחית
עודכן לאחרונה: 18.6.24
ישראל חונקת את האוכלוסיה הפלסטינית בעזה מתחילת המלחמה.1 היעדר אספקה ברצועה – מצור – הייתה המדיניות המוצהרת של נציגים ישראליים מובילים מאז תחילת המלחמה.2 הפעילות הצבאית של ישראל גרמה להרס של הרבה מהתשתית המקומית לייצור מזון (אזורים חקלאיים, חממות, סירות דיג, מתקנים לייצור מזון כמו מאפיות ומפעלים),3 ופגעה, הרסה או הוציאה מכלל שימוש הרבה מתשתיות המים (בארות, מאגרי מים ומתקני התפלה).4 מאז תחילת המלחמה עד כה נכנסו בדרך כלל רק כ-100-150 משאיות (טעונות באופן מלא) מדי יום,5 מתוך כ-300 שנדרשות כדי לספק את הצרכים ההומניטריים ברצועה (בעיקר מזון ומים).6
ישראל משתמשת בסיוע ההומניטרי שנכנס לעזה ככלי נשק במלחמה, ומגבילה את כניסתו באופן שתלוי בהגיון פוליטי שאינו ברור לציבור.7 משאיות שמנסות להיכנס לרצועה נתקלות בקשיים רבים ואף לעיתים מותקפות על ידי צה"ל.8 רשימת הפריטים שכניסתם לרצועה אסורה אינה ברורה גם שישה חודשים לאחר תחילת המלחמה, אבל כללה קרואסוני שוקולד, מזון לבעלי חיים, קוצצי ציפורניים, צעצועים בקופסאות עץ, וקביים.9 במקרה אחד, למשל, לקח לארגון של האו"ם שלושה חודשים לקבל אישור להכניס לרצועה 500 טון של מזון לבעלי חיים.10 המתאם ההומניטרי של האו"ם הסביר באפריל חלק מהדרכים שבהן ישראל מנעה מסיוע להיכנס. כך למשל, ישראל דרשה שמשאיות ייכנסו לעזה רק כשהן חצי מלאות, ודרשה הפרדה מלאה בין הנהגים המצרים (שנכנסים עם המשאית לרצועה, פורקים את המטען ועוזבים) ובין הנהגים הפלסטינים (שמחכים שהמצרים יעזבו, מגיעים, מטעינים את המשאית ומעבירים את המטען למחסן). לשיירות מזון לצפון רצועת עזה – המקום בו האוכלוסיה סובלת מרעב – סיכוי גדול פי 3 לא לקבל אישור להיכנס בהשוואה לכל שיירת סיוע אחרת עם סוגים אחרים של מטען.11
בסוף מרץ, בשל עיכובים במערכת הישראלית של בדיקת משאיות הסיוע, כ-7,000 משאיות חיכו בצד המצרי של הגבול עם רצועת עזה כדי להעביר אספקה לתוך הרצועה (זמן ההמתנה הממוצע הוא 20 יום). 12 בשבועיים הראשונים של מרץ, למשל, רק חצי ממשימות הסיוע ההומניטרי לצפון עזה שתוכננו יצאו אל הפועל. האחרות לא קיבלו אישור מצה"ל או נדחו.13 יחס דומה נמצא במאי.14 חלק מהמזון על גבי המשאיות נרקב בשל הזמן הארוך בו המשאיות עומדות בשמש.15
החל מפברואר, ישראל החלה להשתמש גם בחלוקת הסיוע ככלי נשק. בחודשים הראשונים של המלחמה, המשטרה האזרחית בעזה הייתה אחראית לחלוקת הסיוע ההומניטרי ברצועה, באמצעות משימות כמו שמירה על מחסנים, ליווי שיירות ופיקוח על חלוקת הסיוע. המדיניות של ישראל היא לא להבחין בין הזרוע הצבאית של החמאס וחמאס כגוף הלא מדינתי שמושל ברצועה – ישראל רואה בשניהם חלק מאותו ארגון טרור. כפי שקצין צה"ל תיאר "משטרת חמאס היא חמאס… ולא נאפשר לחמאס לשלוט בסיוע ההומניטרי".16 בפברואר, ישראל תקפה מספר רכבי משטרה, ואז פיזרה פליירים שהציגו מכונית משטרה הרוסה עם כיתוב לפיו ישראל לא תאפשר למערכת הביטחון של חמאס להמשיך לפעול.17 בתגובה, המשטרה ברצועה הפסיקה את תפקידה. כעשרה ימים לאחר מכן, חלוקת הסיוע של האו"ם, ה-World Food Program, הפסיקה לחלק סיוע בשל הקריסה של הסדר החברתי ברצועה. ארגון אונר"א הפסיק גם הוא את החלוקה כמה ימים לאחר מכן.18 ארה"ב והאו"ם ביקשו מישראל להפסיק לתקוף את המשטרה האזרחית ברצועה כדי להימנע מ"קריסה מוחלטת של חוק וסדר" ברצועה.19 ישראל סירבה, וניסתה גישה אחרת – שליטה בעזה באמצעות משפחות מקומיות שיוכלו לפקח על העברת הסיוע.
"טבח הקמח" בסוף פברואר (מתואר למעלה) היה ככל הנראה תוצאה של גישתה של ישראל לנסות לתאם את חלוקת הסיוע באמצעות משפחה עזתית.1 חמאס הגיב בניסיון להקים ועדות חירום מקומיות עבור ביטחון וחלוקת הסיוע ההומניטרי, ככל הנראה תוך שימוש בבית החולים אל-שיפא כדי לתאם ועדות אלו בצפון הרצועה.20 ישראל הקטינה את מספר המשאיות שנכנסו לרצועה לפחות משליש ממה שהבטיחה בעבר,21 ותקפה שוב את השוטרים האחראים על חלוקת הסיוע.22 זה היה ההקשר לפשיטה השניה של ישראל על אל-שיפא באמצע מרץ (דיון למטה ב-זום #1), במהלכה הרגה ישראל מספר בעלי תפקידים הקשורים לתיאום חלוקת הסיוע.23 בסוף מרץ, התקפות ישראליות על ועדות החירום הרגו יותר מ-70 אנשים שהמתינו לסיוע, והועדות הפסיקו לעבוד. ישראל המשיכה להגביל את חלוקת הסיוע והודיעה לאו"ם שלא תאפשר יותר שיירות של אונר"א לצפון עזה.24 קציני משטרה אחרים המעורבים בחלוקת הסיוע ההומניטרי נהרגו באפריל.25
ניתוח של המידע שדווח מצא לפחות 80 התקפות נפרדות של ישראל על סיוע בעזה מאז ינואר ועד אמצע מאי. מתוכן, היו לפחות 37 התקפות על אזרחים שניסו לקבל סיוע.26
רעב והרעבה
דצמבר עד אפריל
מציאות המצור הובילה למחסור קיצוני בצרכים בסיסיים (מזון, מים, אנרגיה) ומצב הומניטרי שמתדרדר במהירות.27 דו"ח של עמותת International Crisis Group תיאר אנשים ברפיח בדצמבר עומדים בתור כעשר שעות, ארבעה ימים ברציפות כדי לקבל קמח. רבים עזבו בידיים ריקות.28 בינואר, סקר שנעשה בין בעלי חנויות מצא שקיים מחסור חמור במוצרי מזון בסיסיים – כ-81% מהפריטים אזלו במלאי, וב-19% האחרים נותרו מלאים מוגבלים בלבד.29 המצב קיצוני יותר בצפון רצועת עזה. בתחילת פברואר, בצפון הרצועה, מחירו של שק קמח (30 שקל לפני המלחמה) הגיע לבין 500-1000 שקל, עליה של פי 15-30.30 בסוף החודש, דווח ברשתות שמחירה של צלחת עם מעט בשר נא ואורז הגיע ל-95 דולר (כ-360 שקל),31 בעוד שאח בבית החולים אל-שיפא אמר שלא אכל לחם במשך כחודשיים, במהלכם התקיים ממזון לבעלי חיים.32 באותו הזמן, המומחה המוביל של האו"ם לזכות האנושית למזון תיאר את המציאות כ"מצב של ג'נוסייד", וה-World Food Programme הצהיר שעזתים החלו למות מסיבות הקשורות לרעב.33 בתחילת מרץ, ראש המועצה לביטחון תזונתי קרא להפסקת אש בשל האסון ההומניטרי בעזה.34 באפריל, מחירו של קילוגרם סוכר הגיע ל-19-30 דולר.35
נכון לאמצע אפריל לפחות 31 בני אדם, מהם 28 ילדים, בעזה מתו מתת-תזונה או היעדר נוזלים עד כה.36 בהקשר זה שר החוץ של האיחוד האירופי אמר למועצת הביטחון של האו"ם כי ישראל משתמשת ברעב ככלי מלחמה.37 עמותות מובילות של זכויות אדם כמו Human Rights Watch ו-Oxfam הגיעו למסקנה ש"ממשלת ישראל משתמשת בהרעבת אזרחים ככלי נשק בעזה".38 גורמים ישראליים מאששים זאת דה פקטו,39 ובמבט היסטורי רחב יותר ישראל השתמשה כך במזון לאורך עשרות שנים לפני המלחמה הנוכחית.40 דו"ח של סמכות בינלאומית בנושאי תזונה וביטחון תזונתי מאמצע מרץ קבע שרעב (על פי ההגדרה כאן41) עתיד להתרחש בצפון הרצועה בחודשיים הקרובים.42 מידע אנקדוטלי מצפון הרצועה מאשש הערכה זו. בסוף מרץ הדובר של UNICEF סיפר כי ראה כתריסר ילדים "שלדיים" בבית חולים אחד בבית לאהיה.43 מחירו של שק קמח בצפון הרצועה עלה ל-275 דולר (ביחס ל-8 דולר לפני המלחמה) באמצע מרץ, במקביל לעליה חדה במקרי שוד.21 בסוף מרץ, מחירם של מעט עשרות קילוגרמים של ירקות הגיע לכ-3,000 דולר.44 חשוב לציין כי ההכנסה היומית הממוצעת בעזה לפני המלחמה הייתה 13-20 דולר ביום.45 המצב היה פחות קיצוני בדרום הרצועה, היכן שסקר בסוף מרץ מצא כי רק ל-44% מהאוכלוסיה היה מספיק מזון ומים ליום-יומיים הקרובים, ורק 19% היו יכולים להשיג מזון ומים ללא סיכון משמעותי.46 סיפורים אישיים ממחישים את הפרטים הללו.47
כתוצאה מכך, רוב אוכלוסיית עזה נמצא בסכנת רעב.48 כבר בינואר, כמעט כל משקי הבית בעזה דילגו על ארוחות, ובין 50-80% ממשקי הבית לא אכלו במשך ימים שלמים.49 כ-90% מהאזרחים בעזה חוו "רמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי".50 מנהל ארגון הבריאות העולמי אמר בסוף ינואר שצוותים רפואיים ומטופלים חולים ופצועים מקבלים ארוחה אחת בלבד ביום.51 כ-40% מהאוכלוסיה חווים "רמות חירום" של היעדר מזון ומעל 15% (378,000) חווים רמות קטסטרופליות של היעדר מזון שמוגדרת כ"היעדר קיצוני של מזון, רעב ושחיקה מוחלטת של אפשרויות ההתמודדות [עם המצב]".52 בינואר, הכלכלן הראשי של ה-World Food Program הדגיש כי "בחיי מעולם לא ראיתי משהו דומה מבחינת החומרה, מבחינת ההיקף ומבחינת המהירות [של היעדר המזון]".53 למרות האמור לעיל, קצינים בצה"ל דרשו להקטין עוד יותר את הסיוע ההומניטרי לרצועה.54 חוקר חשוב של רעב ומנהל ה-World Peace Foundation הצהיר שלא ראה ב-40 שנות הקריירה שלו פשע מלחמה של הרעבה בהיקף דומה לנעשה בעזה.55 הוא הצהיר עוד כי "הקפדנות, ההיקף והמהירות של הרס המערכות הנחוצות לקיום אנושי, והחלת המצור, חורגות מכל מקרה אחר של הרעבה מתוכננת ב-75 השנים האחרונות".56
בפברואר, ארגון סיוע הצהיר ב-CNN שעזה היא המקרה עם ההתדרדרות המהירה ביותר שנרשמה אי פעם במצב תזונתי.57 בסוף פברואר ובתחילת מרץ כמחצית מהפעולות לחלוקת סיוע הומניטרי לצפון רצועת עזה לא קיבלו גישה לאזור על ידי ישראל.58 יותר מפעם אחת, צה"ל תקף שיירה שנועדה לספק מזון לעזתים.59 באמצע מרץ, שר החוץ של הממלכה המאוחדת תיאר שורה של מכשולים שבאמצעותם ישראל עיכבה את חלוקת הסיוע ההומניטרי, ובכך דה פקטו האשים את ישראל באסון ההומניטרי ואת הדובר של ישראל במסירת מידע לא נכון.60 בסוף מרץ, בית הדין הבינלאומי לצדק הורה לישראל לאפשר הכנסת מזון לרצועת עזה ללא מגבלה.61 בתחילת אפריל, קבוצה של מומחים לסיוע הומניטרי בממשלת ארה"ב הזהירו אחרים בממשל באופן פרטי שהתפשטות הרעב בעזה היא "חסרת תקדים בהיסטוריה המודרנית".62 באותו הזמן, Oxfam טען שאנשים בצפון הרצועה נאלצו לשרוד על ממוצע של 245 קלוריות ליום מאז ינואר, מספר שמהווה פחות מ-12% מתצרוכת המזון המומלצת ליום.63 למרות דיווחים ראשוניים על העלאת כמות הסיוע הנכנס לרצועה בתחילת אפריל, באמצע אפריל נציג של האו"ם אמר שבשבוע הקודם ישראל דחתה יותר מ-40% מבקשות האו"ם לתאם העברת סיוע לצפון הרצועה, וטען ש"אנחנו מתמודדים עם מין ריקוד שבו אנחנו עושים צעד קדימה ושניים אחורה או שני צעדים קדימה וצעד אחורה, מה שמשאיר אותנו תמיד באותה נקודה".64 בסוף אפריל, הודלף מסמך של ממשלת ארה"ב אשר נכתב על ידי מומחים אמריקאים לביטחון תזונתי במשרד החוץ וב-USAID שקבע שרעב בעזה הוא בלתי נמנע, ושקצב ההתדרדרות של הביטחון התזונתי בעזה גבוה באופן אקספוננציאלי ממקרי הרעב האחרים של המאה ה-21 בסומליה (2011) ובדרום סודן (2017).65 דו"ח של קבוצת ארגוני סיוע בהובלת סוכנות הילדים של האו"ם הצהיר בסוף פברואר שלמעלה מ-90% מהילדים בעזה חווים מחסור קשה במזון ובגיוונו, ואחוז דומה סובל ממחלות זיהומיות. 70% מקבוצת גיל זו סבלה משלשולים בשבועיים במהלך פברואר.66 תמונות וסרטונים מהרצועה מהווים עדות נוספת לטענות אלו.67
מאי ויוני
למרות שבאפריל חלה עליה בכמות הסיוע ההומניטרי שנכנסה לרצועה, לפחות באופן חלקי בשל לחץ בינלאומי לאחר שישראל הפציצה את עובדי ה-World Central Kitchen, כמות הסיוע שנכנסה לעזה קטנה משמעותית שוב במאי, הפעם בשל הלחימה בצפון ובדרום הרצועה, במהלכה ישראל השתלטה על מעבר רפיח למצרים.68 בשאר מאי, כמות המזון שנכנסה לעזה ירדה ב-70%69 (הסתירה עם מספרים ישראליים נובעת מדרכים שונות לספור את מספר המשאיות שנכנסו לעזה,70 כמו גם כניסתן של משאיות מסחריות של מזון).71 ה-World Food Program עצר את הסיוע ההומניטרי ברפיח בשל היעדר אספקה וחוסר ביטחון.72 המזח האמריקאי,73 שהיה אמור לספק דרך גישה נוספת לסיוע ההומניטרי (ועלה 320 מיליון דולר), נתקל בבעיות מתחילתו והיה לא אפקטיבי להעברת סיוע – כולל הפסקת פעילותו – עד לתחילת יוני, לפני שנגרר שוב לאשדוד באמצע יוני.74 ישראל אישרה מחדש כניסה של משאיות מסחריות עם מזון בסוף מאי, אבל מספרן של משאיות אלו היה קטן בהרבה מכמות הסיוע ההומניטרי שנכנסה (שכאמור היה מעט מדי לצרכי האוכלוסיה).75 בסוף מאי, סקר בקרב עזתים בדרום הרצועה מצא של-64% היה מספיק מזון ליום או יומיים (44% במרץ) וש-26% יכלו לגשת למקום כדי לקבל סיוע במזון ובמים ללא סיכוי רציני לעצמם (ביחס ל-19% במרץ).76
דיווחים נוספים במאי ויוני המשיכו להצביע על משבר משמעותי. ארגון ה- Famine Early Warning Systems Network (FEWS NET) אמר ש"ייתכן, אם לא סביר" שכבר החל רעב בצפון עזה מאז אפריל, ושייתכן שהרעב ימשיך באזור עד יולי. זו הייתה הפעם הראשונה שארגון קבע שייתכן וכבר מתרחש רעב.77 חוסר הביטחון נבע מקשיים רבים סביב המידע המוגבל, מצב דומה לנעשה במקרי רעב אחרים. בין אם מדובר ברעב על פי ההגדרה הטכנית, הארגון קבע ש"תת תזונה אקוטית בקרב ילדים היא גבוהה מאוד והדבר יגרום לנזקים פיזיולוגיים בלתי הפיכים".77 ה-World Food Program וה-Food and Agriculture Organization אמרו שהרעב מחמיר, במיוחד בצפון עזה, בשל המגבלות הקשות על הגישה לסיוע הומניטירי וקריסת מערכת המזון המקומית.78 הבכיר האחראי על סיוע באו"ם אמר ש"כמעט בלתי אפשרי לבצע חלוקת סיוע" בעזה.79 דוברת של ארגון הבריאות העולמי אמרה במאי ש-85% מהילדים ברצועה "לא אכלו במשך יממה שלמה לפחות פעם אחת בשלושת הימים [האחרונים]" וש"ילדים מורעבים".80 בסוף מאי ראש ה-USAID אמרה שהמצב בעזה "קשה יותר… מאשר כל זמן אחר בעבר".69 דובר של UNICEF ניסה להעביר אספקה תזונתית ורפואית לצפון עזה באמצע יוני. למרות שקיבל את האישורים הנדרשים מראש, כשהגיע לשטח לא אישרו לו להיכנס ושלחו את המשאיות שהביא בחזרה לאחר המתנה ארוכה.81 מצד שני, קבוצת חוקרים ישראלית ניסתה לטעון בנייר עמדה שכמות המזון הזמינה שנכנסה לעזה גדלה בין ינואר לאפריל, אבל המחקר שביצעו כולל מספר בעיות מתודולוגיות מהותיות.82
ממצאים נוספים
עדויות מהרצועה מציגות את הפעולות שאותן מבצעים העזתים המיואשים מהיעדר המזון.83 כך למשל אזרחים נאלצים לאכול בשר סוס,84 דשא ולשתות מים מזוהמים או מי ים בשל הרעב.85 סרטון מציג עזתים השוחים באזור מוצף במי שופכין כדי לנסות ולהוציא חבילת סיוע מוצנחת שנפלה לתוכו.86 נכון לסוף מרץ, מתו כ-18 עזתים מנסיבות הקשורות לסיוע המוצנח – חבילות שנפלו על אנשים, דוחק וטביעה בים בניסיון לחילוץ חבילות סיוע.87 אחרים נפלו וכנראה נהרגו לאחר שהבניין שעליו טיפסו כדי להשיג חבילת סיוע הומניטרי קרס.88
כ-60 אחוזים מהציבור היהודי מתנגדים באופן קבוע להעברת סיוע הומניטרי לרצועת עזה.89 מפגינים יהודים מנעו לחלוטין מסיוע הומניטרי להיכנס לרצועה מספר פעמים בחודשים האחרונים.90 חיילים תיעדו עצמם הורסים מחסני מזון ושורפים מזון בעזה.91 במאי, מתנחלים/מפגינים ישראלים חסמו92 ולעיתים תקפו שיירות שהביאו סיוע לעזה מירדן.93 התקפות אלו גרמו לנזק משמעותי למשאיות שהובילו את הסיוע, והשליכו את הסיוע על הכביש.94 חלק מההתקפות התרחשו בסמוך למחסומים של צה"ל ועדי ראייה סיפרו שחיילים ושוטרים אפשרו להרס ולביזה של הציוד ההומניטרי להתרחש.95 חסימות מזון אחרות התרחשו בערים מרכזיות – כולל ירושלים – עם מעט או ללא התערבות של המשטרה.96 בשני מקרים לפחות משאיות הוצתו,97 ובשני מקרים לפחות מתנחלים תקפו ופצעו את נהגי המשאיות הפלסטיניים שנזקקו לאשפוז (באחת הפעמים התברר לאחר מכן שהנהג לא הוביל סיוע לעזה).98 הפעולה נגד מעבר סיוע הומניטרי לעזה חורגת מקבוצות שוליים. על פי תחקיר של הגרדיאן, חיילים ושוטרים ישראלים מעבירים מידע על משאיות הסיוע לקבוצות שחוסמות אותן.99 עדות נוספת לפופולריות של העמדה נגד הסיוע היא טענתו של סגן יושב ראש הכנסת שהוא בעצמו חסם משאיות סיוע עם רכבו הפרטי.100 באמצע יוני, המפכ"ל טען במכתב שהשר לביטחון לאומי – המקורב לקבוצות מתנחלים – ניסה למנוע את אבטחת שיירות הסיוע לעזה.101
מחסור שאינו מזון (חשמל, תרופות, מים)
נכון לזמן הכתיבה, מאז תחילת המלחמה אין אספקת חשמל ברצועת עזה (כלומר הפסקת חשמל מוחלטת. לשם השוואה, בשנים לפני המלחמה הייתה אספקת חשמל זמינה במשך כ-12-13 שעות ביום).102 בדצמבר מחירי הדלק עלו בלמעלה מ-500%.103 באפריל, מחירו של ליטר דלק היה 150 שקל.104 מחקר בנושא מצא שבינואר, כמות האור בלילה ברצועת עזה קטנה ב-84% (91% בעיר עזה) ביחס למצב לפני המלחמה.105 ממצא זה כולל אור שמגיע מכוחות צה"ל ששוהים בתוך הרצועה וככל הנראה מבתי החולים ברצועה, שמקבלים אספקת סולר לגנרטורים שלהם. על פי עדויות מהרצועה, ספרים מספריות אוניברסיטאיות נשרפו כחומר בערה בשביל לבשל מזון.106
בנובמבר פורסם כי כמות המים המסופקת לאדם מדי יום הייתה 1.5-1.8 ליטר (הממוצע המינימלי הנדרש לשתיה וצרכי הגיינה הוא כ-15 ליטר ליום),103 כמות שירדה לפחות מליטר לאדם בממוצע בפברואר.107 קיים אפילו מחסור של ציוד רפואי בסיסי. בשל היעדר פדי גזה, למשל, פדים משומשים עוברים חיטוי ונעשה בהם שימוש עבור מטופל אחר.1 עזתים החלו למות ממחלות בהן היה ניתן לטפל – כמו דלקת הכבד.108
בשל היעדר ציוד רפואי, ניתוחים רפואיים – כולל ניתוחים קיסריים וקטיעות איברים – נעשים ללא חומרי הרדמה או אספקת דם.109 בסרטון מהרצועה מוצג רופא עזתי שנאלץ לקטוע את רגלה של בתו על שולחן האוכל בביתו ללא חומרי הרדמה.110 סטודנט לרפואה בבית החולים אל-שיפא מספר על האופן שבו תפר את פניו של ילד שנפצע בהפצצה, בחושך וללא חומרי הרדמה, במשך שלוש שעות.111 מנתח בריטי שביקר בבית החולים אל-אקצא תיאר באו"ם סיפור של ילדה שנשרפה כל כך קשה עד שהוא ראה את עצמות הפנים שלה. לא היה לה סיכוי לשרוד והיא מתה בייסורים נוראיים מכיוון שלא היה מורפיום לתת לה, ומכיוון שלא היה מקום בו היה ניתן לשים אותה, היא פשוט הושארה למות על רצפת בית החולים. המנתח הצהיר שראה מקרים דומים רבים ותיאר חלק מהם.112 יש סיפורים רבים נוספים במדיה החברתית. לסיפורים אלו יש השלכות ארוכות טווח. למשל, כבר בינואר היו למעלה מ-1,000 ילדים עזתים שעברו כריתת איברים. כל אחד מהם יזדקק בעתיד ל-8-12 התערבויות ניתוחיות באיבר הקטוע במהלך התבגרותם.113
בשל מציאות זו, נשים הסובלות מדימום לאחר הלידה עוברות כריתות רחם, מה שמונע מהן ללדת ילדים בעתיד.114 מנהלת מרחב המזרח התיכון ב-Oxfam אמרה ש"בין האימה והזוועה בעזה אנחנו עכשיו בשלב המזעזע שבו תינוקות מתים בגלל שלשולים והיפותרמיה. מזעזע שתינוקות מגיעים לעולם ובשל התנאים האפוקליפטיים סיכוייהם לשרוד נמוכים". במקרים מסוימים, נשים נאלצו ללדת בכיתות מלאות בכ-70 אנשים אחרים, מצב שתיארה המנהלת כ"פשוט לא אנושי".115 שיעורי ההפלה ברצועה עלו ב-300% ביחס למצב לפני המלחמה.116 רופאה מארגון רופאים ללא גבולות ששהתה מספר שבועות בעזה הצהירה על הפגיעות המיוחדת של נשים מיניקות, שלא יכולות לייצר מספיק חלב בשל תת התזונה שלהן, ושל התינוקות שלהן, שלעיתים תכופות אין להם חלב אם או פורמולה בשל היעדר המים הנקיים בעזה.117 נשים עזתיות מתקשות למצוא תחבושות הגייניות, וחלקן משתמשות בתחליפים הכוללים בין השאר חלקים מהאוהלים בהם הן מתגוררות בזמן המחזור החודשי שלהן.118
מערכת הבריאות בעזה
מערכת הבריאות בעזה קרסה. 84 אחוז מכל תשתיות הבריאות ברצועה נפגעו או נהרסו.119 בשלב מסוים במלחמה, פחות משליש מבתי החולים ברצועה ורבע מהמרפאות שבה תפקדו באופן חלקי.120 נכון לזמן הכתיבה, בערך מחצית מבתי החולים ברצועה מתפקדים באופן חלקי.14 רופאים שהתנדבו ברצועה בזמן המלחמה מתארים סיפורי זוועה בנוגע לתנאים בתוך בתי החולים הצפופים, סוגי וכמות הפציעות, וההתקפות החוזרות על בתי חולים במלחמה.121 עד כה דווחו מעל מיליון מקרים של מחלות בעזה.122 נכון לאמצע יוני, דווחו למעלה מ-865,000 מקרים של זיהומים במערכת הנשימה.14 למעלה מ-485,000 מקרי שלשולים דווחו, כולל מעל 113,000 בקרב ילדים בני 5 ומטה.14 בשבוע באמצע דצמבר תועדו כ-3,200 מקרי שלשול ביום אצל ילדים מגיל 5 ומטה (ביחס לכ-500 מקרים בשבוע לפני המלחמה).123 יש בממוצע מקלחת לכל 4,500 בני אדם בעזה, ושירותים לכל 220 בני אדם.124 קולות ציבוריים חשובים בישראל, כמו ראש המל"ל לשעבר ויועץ רשמי לשר הביטחון בזמן המלחמה,125 קראו לאפשר למחלות להדביק את האוכלוסיה האזרחית בעזה.126 דו"ח מאמצע מרץ מצא שכ-75% מהפסולת עזה מושלכת לאזורים אקראיים ולכן מזהמת את מי התהום, כך ש-97% מהמים אינם ראויים לשתיה.127 חשיפה לטמפרטורות גבוהות בתוך אוהלי הפליטים גרמה גם כן למוות של פלסטינים ששהו בהם.128
ישראל הוציאה מכלל שימוש את מערכת הבריאות ברצועה.129 בסוף פברואר, ראש "רופאים ללא גבולות" ציין כי "לא נותרה מערכת בריאות בעזה".130 ישראל הצדיקה זאת בטענות שבתי החולים והמרפאות שימשו למטרות צבאיות אבל ראש "רופאים ללא גבולות" ציין בסוף פברואר שהארגון שלו לא ראה שום הוכחה לכך מעבר לדבריה של ישראל.130 באמצע מרץ, דו"ח של Oxfam מצא כי ישראל ממשיכה לחסום את הסיוע ההומניטרי בשבע דרכים שונות והזהיר שעזה "תסבול מוות המוני ממחלות ורעב, הרבה מעבר ל-31,000 ההרוגים במלחמה עד כה".131 סמכות בינלאומית העוסקת בביטחון תזונתי ותזונה מצאה בדו"ח שהוציאה באמצע מרץ רמות קטסטרופליות של חוסר ביטחון תזונתי בכל הרצועה (55% מהתושבים בצפון ו-25% מהתושבים בדרום).132 דו"ח של "רופאים ללא גבולות" באפריל בנוגע למצב ברפיח זיהה מגמת עליה במספר המקרים של תת-תזונה והסיק שכמות החשיפה של האוכלוסיה לאירועים טראומטיים "קרעה לגזרים את הבריאות הנפשית של אוכולוסיית עזה". מערכת הבריאות ברצועה "נותרה שבורה", והדרך הארוכה וחסרת הוודאות לשיקומה תיקח שנים אם לא עשורים.133
כתוצאה מהתנאים שתוארו לעיל, ראש התוכנית לבריאות הציבור באוניברסיטת אדינבורו אמרה בדצמבר ש"העולם עשוי להתמודד עם מציאות שבה כמעט רבע מ-2 מיליון התושבים ברצועה – כמעט חצי מיליון בני אדם – ימותו בשנה הקרובה. ברוב המקרים, יהיה מדובר במוות בשל קריסת מערכת הבריאות, מגורמים אותם היה ניתן למנוע ".134 חוקרים אחרים הגיעו למסקנות דומות ומפורטות יותר.135